שני אחים ואחות נאבקו בבית המשפט למשפחה בת"א על עיזבונה של אמם המנוחה, שסבלה מבעיות רפואיות רבות. בסופו של דבר נקבע כי הם יידרשו לבקש צו ירושה, שכן שתי צוואות של אמם עוררו תמיהות רבות אצל השופטת שפרה גליק.
ביהמ"ש לענייני משפחה בתל-אביב פסל שתי צוואות שהותירה אחריה קשישה, וגרמו למחלוקות בין שלושת ילדיה. השופטת שפרה גליק מצאה ששתי הצוואות היו פגומות באופן שאינו מאפשר לחלק את הרכוש לפיהן.
המנוחה נפטרה בינואר 2015 והותירה אחריה צוואה נוטריונית שנחתמה חודשים ספורים לפני כן. לאחר מותה הגיש בנה תביעה לקיום הצוואה, אולם בתה (הנתבעת) התנגדה לכך.
בן נוסף (ונתבע נוסף בהליך) הגיש גם הוא התנגדות בה טען שאין לקיים את הצוואה משום שנפלו בה פגמים צורניים ומהותיים, וכי מבחינה קוגניטיבית אמו לא הייתה כשירה לערוך צוואה. בן זה אף הגיש בקשה לקיים צוואה קודמת שערכה אמו בשנת 2009 – בה ציוותה לו 40% מדירה שלה. בקשה זו עוררה התנגדות מצד שני אחיו.
פסק הדין של השופטת גליק נכתב באופן שיטתי ומקיף ופסל כאמור את שתי הצוואות. בשלב הראשון השופטת בחנה דווקא את הצוואה המאוחרת מ-2014, הצביעה על שורה של "פגמים צורניים" בנוסח, ומתחה ביקורת של הנוטריון שבפניו נעשתה.
השופטת תיארה בין היתר כי הנוטריון לא ידע מי הכין את הצוואה, לא זיהה את המנוחה על פי תעודת הזהות שלה, טעה ברישום מספר הזהות, לא קיבל חוות דעת רפואית עדכנית, לא שמר עותק של האישור הנוטריוני והמסמכים הנלווים, ולא זכר אם המנוחה הגיעה אליו ישובה בכיסא גלגלים או לא.
"אין ספק שאלה דברים מטרידים, ואינם רק בגדר פגמים צורניים גרידא, אלא יש בהם אף לפגום במשקל החלטתי, אם אכן הצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה", כתבה.
העדים לא באו
פגמים אלה העבירו את נטל ההוכחה אל התובע, שמצדו לא הצליח לעבור את "מחסום הכשירות" ולהוכיח כי אמו הייתה כשירה לערוך צוואה ב-2014.
על סמך חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, שלפיה המנוחה סבלה מדמנציה מתקדמת, כולל הזיות, השופטת קבעה כי המנוחה לא הייתה כשירה. בתוך כך השופטת מתחה ביקורת על רופאה שהעידה מטעם התובע, וציינה כי עדותה "השאירה רושם רע ביותר, וניכר היה שהיא עדה 'מטעם'". משכך, צוואה זו נפסלה גם עקב הפגמים הצורניים וגם עקב חוסר כשרותה של המנוחה.
מכאן השופטת עברה לדון בצוואת 2009. בצוואה זו, הפגם המכריע היה צורני שכן בעת החתימה העדים לצוואה לא הצהירו כנדרש כי המצווה הצהירה שזו צוואתה. בהקשר זה השופטת ציינה כי "בדיקת התשתית הראייתית שהונחה בפני, אינה תומכת במסקנה שהצוואה נחתמה מתוך רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה".
התוצאה הייתה כאמור כי שתי הצוואות בוטלו, ושלושת האחים יצטרכו להוציא צו ירושה.
יש לציין כי אחד הקטעים המעניינים בפסק הדין עסק במשמעות הביטוי "מרותק למיטתו" שבתקנה 4 לתקנות הנוטריונים, האוסרת על נוטריון לאשר פעולות של אדם "מרותק למיטתו" כל עוד לא הוצגו בפניו מסמכים רפואיים מיום הפעולה.
השופטת גליק הסבירה כי בית המשפט העליון הרחיב את משמעות הביטוי, כך שהכוונה אינה רק לאדם שאינו יכול לשבת או לקום, אלא גם למי שסובל מקשיי ניידות ונזקק לעזרת הזולת בכל הקשור ליציאה מהבית – כמו המנוחה.
- ב"כ התובע: עו"ד ג' חושן
- ב"כ הנתבעים 1-2: עו"ד בן מאור
- ב"כ הנתבע 3: עו"ד ערן שטיין
* עו"ד ראובן גוברין עוסק בתחום הירושות והצוואות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין