בית המשפט אישר הסדר נושים שלפיו החייב, נשוי ואב ל-3, ישלם רק 210,000 שקלים תוך שנה וחצי במקום 1,436,000 שקלים. זאת, אף שההסדר לא זכה לתמיכה של רוב הנושים כנדרש
בדרך לחירות כלכלית? בית משפט השלום בראשון לציון אישר הסדר נושים אטרקטיבי לבעל עסק בתחום הבנייה. לפי ההסדר, הוא ישלם תוך 18 חודשים סכום המהווה כ-14% בלבד מחובותיו העצומים לנושיו השונים, ביניהם בנק הפועלים ומועצה אזורית חבל מודיעין. הגם שלא התקבל רוב בקרב הנושים להסדר, השופטת קרין וישינסקי קבעה שיש לקבלו בעיקר משום שהוא מיטיב עמם יותר מאשר אם החייב היה פונה להליך חדלות פירעון.
החייב (39), נשוי ואב לשלושה קטינים, הוא בעל עסק בתחום הבנייה והקבלנות שנקלע לחובות רבים בסכום כולל של כ-1,436,000 שקל. החובות הגבוהים, תיקי ההוצאה לפועל והעיקולים רבצו עליו ולא אפשרו את המשך ניהול העסק ופרנסת משפחתו.
בשלב מסוים הועבר הדיון על מציאת מתווה פירעון חובות ראוי אל בין כותלי בית המשפט. את החייב ייצגו בהליך עו"ד נועם אברהם ועו"ד אבשלום דמתי. במסגרת ההליך בוצע אבחון מעמיק ביחס לנתוניו הכלכליים של החייב ובסופו של יום הוגשה הצעה מטעמו שלפיה הוא יפרע 210,000 שקל בפריסה ל-18 חודשים.
בדיון שנערך בספטמבר האחרון עדכנה מנהלת ההסדר, באמצעות באת-כוחה עו"ד שינט לרנר, כי שני הנושים העיקריים– ביניהם בנק הפועלים – הסכימו להסדר בעוד ששניים מהנושים התנגדו– בהם מועצה אזורית חבל מודיעין – התנגדו.
בא-כוח הממונה על חדלות פירעון, עו"ד זאב ברקוביץ, הוסיף על דבריה כי הגם שאין רוב בקרב הנושים להסדר וכי הוא משקף פירעון מזערי בלבד של החוב, בתמונה הכוללת הוא מיטיב עם הנושים לעומת צו שיקום רגיל ולכן הוא מציע לקבלו.
ארבע הצדקות
השופטת וישינסקי החליטה לאשר את הסדר הנושים חרף העובדה שהוא לא אושר ברוב מניין כנדרש, לנוכח ארבע סיבות.
האחת, שהנושים שאישרו את ההסדר הם בעלי 89% מהחוב. כלומר מבחינת ערך הנשייה, הם מהווים רוב מוחלט. השנייה, בין התומכים ישנו "נושה מתוחכם" – בנק הפועלים – שחזקה עליו כי לא יאשר הסדר שאינו מיטיב עמו. סיבה שלישית היא שלא נמצאו בטיעוני הנושים המתנגדים להסדר נימוק כלשהו המצדיק את דחיית ההצעה. והסיבה הרביעית והחשובה ביותר היא שמדובר באלטרנטיבה הטובה ביותר מבחינת הנושים.
"השתכנעתי", כתבה השופטת, "כי סכום התשלום החודשי אשר יגבה מהחייב הינו גבוה בהרבה מזה שישולם על ידו במסגרת הליך חדלות פירעון. לדברים אלה מצטרף הנתון שעל פי הסדר החוב מלוא הסכום צפוי להתקבל בקופת הנשייה תוך 18 חודשים, כלומר – הנושים צפויים לקבל את הדיבידנד תוך פרק זמן קצר בהרבה מפרק הזמן שהיה לוקח לכך במסגרת הליך חדלות פירעון".
לפיכך השופטת אישרה את הצעת ההסדר שלפיה לכספים הצבורים זה מכבר בקופת הנשייה יתווספו תוך שנה וחצי 210,000 אלף שקל וייתכן שאף כספים שיתקבלו כתוצאה ממימוש זכויות סוציאליות לא מוגנות של החייב, ככל שישנן כאלה.
השופטת העירה לסיום כי אם בהמשך יתברר שאחד הנושים לא קיבל זימון לדיון וכפועל יוצא מכך לא קיבל הזדמנות להתנגד להסדר, החייב ישלח לו את פסק הדין ואותו נושה יוכל להגיש התנגדות תוך שלושים יום ממועד קבלתו.
- ב"כ הממונה על חדלות פירעון: עו"ד זאב ברקוביץ
- ב"כ מנהלת ההסדר: עו"ד שינט לרנר
- ב"כ החייב: עו"ד נועם אברהם ועו"ד אבשלום דמתי
לפסק הדין המלא בתיק חדל"פ 34434-10-22
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין