בעל מסעדה האשים את הקבלן בחריגה שעוררה את זעם הרשויות. אלא שהשופטת שוכנעה כי האשמה רובצת דווקא על הבעלים שלא הוציא היתרי בנייה. הוא חויב בתשלום של כ-102 אלף שקלים
בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל לאחרונה תביעה של קבלן שיפוצים שביצע עבודות במסעדה בעיר ולא קיבל את מלוא התשלום עקב צו הפסקה וצו הריסה שהוציאה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. השופטת עדנה יוסף-קוזין דחתה את טענת בעל המסעדה כי הקבלן עורר את זעם הרשויות משום שחרג מהתוכנית המוסכמת. היא קבעה כי הצווים הוצאו משום שלא דאג להיתרי בנייה וחייבה אותו לשלם לקבלן כ-102 אלף שקל כולל הוצאות משפט.
בעל המסעדה הזמין ב-2014 שיפוץ בעלות של 160 אלף שקלים לא כולל מע"מ ושילם לקבלן 40 אלף שקלים על החשבון.
כ-3 שבועות אחרי שהחל הקבלן לעבוד מהנדסת העיר הוציאה צו הפסקה מנהלי לעבודות וכעבור חודש הוצא גם צו הריסה משום שהבנייה בוצעה ללא היתר.
בתביעה שהגיש הקבלן 5 חודשים אחרי שפינה את המקום הוא טען כי לא קיבל תשלום עבור עבודתו ודרש את מלוא הסכום שנקבע בחוזה בטענה שכבר רכש חומרים וביצע את רוב העבודה. בתגובה טען בעל המסעדה שלקבלן לא מגיע דבר משום שהצווים ניתנו משום שחרג מתוכנית העבודה המוסכמת.
הקבלן הבהיר כי הבעלים לא גילה לו שאין היתר בנייה ועמד על כך שביצע את העבודות בדיוק לפי המוסכם, ולכל היותר הייתה חריגה מינימלית של סנטימטרים בודדים מקו הבניין. הקבלן ציין כי הבעלים אף לא העיר לו בזמן אמת על חריגה כלשהי וגם אחרי שהבנייה הופסקה לא האשים אותו בסטייה אלא הודיע שלא מגיע לו תשלום נוסף משום שלא סיים את העבודה.
מנגד טען הבעלים כי בתחילת השיפוץ הוא טס לחו"ל וכשחזר גילה שהקבלן חרג ב-30 סנטימטרים מקו הבניין מה שגרם להרחבת המבנה. לטענתו, הקבלן עשה זאת כדי לחסוך בהוצאות ועורר את זעם הרשויות. הבעלים עמד על כך שקבלן הפר את ההסכם ולכן לא זכאי לתשלום. לחילופין עליו לשלם לו עוד כ-30,000 שקל לכל היותר.
לא בגלל אי התאמה
מהנדס שמינתה השופטת עדנה יוסף-קוזין מטעם בית המשפט קבע שהעבודות שביצע הקבלן התאימו למה שהוסכם בחוזה ושוויין עומד על 125,658 שקלים.
המהנדס הבהיר בחוות דעתו כי מאחר שהעבודות כללו הריסה ובנייה מחדש וקידוח כלונסאות לביסוס הקירות והגג הן חייבו היתרים. יתרה מכך, מאחר שמדובר במסעדה הבעלים היה חייב לשכור שירותי מהנדס.
השופטת יוסף-קוזין קיבלה את חוות הדעת וקבעה כי הבעלים הוא האחראי הבלעדי להפסקת העבודות והריסת המבנה. "צו ההפסה המנהלי וצו ההריסה הוצאו משום שהנתבע לא דאג לקבלת היתר בנייה לעבודה נושא החוזה בין הצדדים. הצווים לא הוצאו בגלל אי התאמה בין עבודות התובע בפועל לחוזה בין הצדדים, כטענת הנתבע", כתבה.
עם זאת, השופטת קבעה כי התמורה שמגיע לקבלן היא רק עבור העבודה שנעשתה בפועל שכן לא הוכיח שנגרמו לו הוצאות כלשהן על העבודות שלא הספיק לבצע טרם הפסקת הבנייה.
בהתאם לכך, חויב הבעלים לשלם לקבלן 83,740 שקלים שהם היתרה לאחר ניכוי המקדמה ובתוספת הפרשי ריבית והצמדה. בנוסף הוא יישא בשכר טרחת עורך דין של 17,500 שקל ובהוצאות המשפט.
עו"ד רז בן-ארצי
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין