חגלי נ' בגיזדה

א. מבוא

1.התובע עוסק בבנייה ועבודות שיפוץ.

2.הנתבע החזיק במקרקעין בשטח של 530 מ"ר, גוש 6323, חלק מחלקות 11 ו- 24 בדרך ראש העין, פתח תקוה, עליהם היה מבנה בשטח 114 מ"ר ששימש למסעדה.

3. בין הצדדים נעשה ביום 25.6.2014 הסכם לביצוע עבודות בניה במבנה שבמקרקעין. שווי העבודות נושא החוזה 155,000 ש"ח (לא כולל מע"מ). בהמשך סוכמה בין הצדדים תוספת עבודות בסך של 5,000 ש"ח. הנתבע שילם לתובע על חשבון העבודות סך של 40,000 בצירוף מע"מ.

4.לאחר שהתובע ביצע חלק מהעבודות, ביום 15.7.2014, ניתן על ידי מהנדסת העיר פתח תקווה צו הפסקה מנהלי להפסקת עבודות הבנייה. הצו הורה לנתבע להפסיק מיד את כל עבודות הבנייה. כחודש לאחר מכן, ביום 5.8.2014, ניתן על ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה, צו הריסה מנהלי, אשר הורה לנתבע להרוס ולסלק את העבודות שבוצעו ללא היתר. ביום 2.10.2015 כתב מהנדס מבנים מסוכנים מעיריית פתח תקוה, אינג' נריי צ'ולפייב, כי המבנה אינו ראוי לשימוש ומהווה סכנה לציבור ודרש כי המבנה ייהרס.

5.הנתבע טען כי צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה ניתנו משום שהתובע לא ביצע את העבודות נושא החוזה בין הצדדים כנדרש וסירב לשלם לתובע את יתרת התמורה החוזית.

6.התובע טען כי צו ההפסקה המנהלי וצו ההריסה הם באחריות הנתבע ולא באחריותו. בתביעתו תבע לחייב את הנתבע לשלם לו את יתרת התמורה החוזית בסך של 141,600 ש"ח, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק בסך של 3,941 ש"ח, 145,541 ש"ח.

ב. טענות הצדדים

ב(1) טענות התובע

7.ביוני 2014 או בסמוך לכך התובע נפגש עם הנתבע לצורך משא ומתן לביצוע עבודות בנייה עבור הנתבע. הנתבע אמר לתובע כי מדובר בעבודה שנדרשת באופן דחוף וביקש שהתובע יתחיל באופן מידי בביצוע העבודות. הנתבע הסתיר את העובדה שאין היתר בניה בתוקף למבנה. (סעיפים 8-10 לתצהיר התובע).