לפסק הדין בעניין א.פ.ב. נגד שירלי סבינה ואח'
אדם שביקש לבקר בישראל יחד עם משפחתו, שכר דירה מבעוד מועד. בתביעה שהגיש כנגד מי שטיפלו בעסקה, טען כי כשהגיע לדירה גילה כי אינה ראויה למגורים ונאלץ לישון עם משפחתו בבית מלון עד שמצא דירה אחרת. מהו הפיצוי הראוי במקרה זה, אם בכלל?
אדם שהגיע לביקור בארץ עם אשתו ובתו, שכר מראש דירה לתקופת שהותם בארץ, בעלות של 950 דולר לשבוע, והעביר למי שטיפלה בשכירות מקדמה של 3,000 דולר, אולם לטענתו, כשהגיע לדירה מצא כי אינה ראויה למגורים ונאלץ לישון במשך ארבעה לילות במלון בעלות של 3,628 שקל. לפיכך, הגיש תביעה לבית משפט השלום בירושלים נגד שני האנשים אשר עמם עמד בקשר לצורך שכירת הדירה, בה דרש את השבת המקדמה ועלות המלון, וסך של 10,000 שקל נוספים בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
התובע טען, כי בדירה היו ריחות לא נעימים, כסאות שבורים, והייתה בעיה בכלים הסניטאריים, עם זאת הודה, כי הנתבעים שילמו עבור הלילה הראשון ששהה בבית המלון, וכי הודיע להם כי ישהה בו לילה נוסף על חשבונו.
משכתב התביעה לא הומצא לאחד הנתבעים, התביעה נגדו נמחקה, ונותרה רק נתבעת אחת, שטענה כי רק הפנתה את התובע לאדם אחר, שעוסק בהשכרת דירות לתקופות קצרות. הנתבעת הוסיפה, כי בסך הכל הראתה את הדירה לתובע, אשר החליט לשכור אותה מייד לאחר מכן, ואף השיגה לו הנחה במחיר ודאגה לשיפוץ הדירה, כך שתתאים לצרכיו.
הנתבעת טענה, כי למרות שלא הייתה מעורבת בעסקה ולא קיבלה כל תשלום מהתובע, שהעביר את המקדמה על הדירה לאדם שהשכיר לו את הדירה, פיצתה אותו בכך שהשתתפה בתשלום ללילה הראשון בבית המלון בו שהה כשהגיע לארץ.הנתבעת הגישה הודעת צד שלישי לבעל הדירה, אשר לטענתה קיבל בסופו של יום את הכספים ששילם התובע והוא זה שסיכם את פרטי השכירות עם התובע.
מי שכונה ע"י הנתבעת כ"בעל הדירה", טען כי כלל אינו בעל הדירה אלא משכיר אותה עבור חמו וחמתו. כן טען, כי מימן את השיפוץ לדירה, וקיבל רק 2000 דולר מתוך המקדמה, והיתרה חולקה בין הנתבעת והנתבע כשכר טרחה. עוד טען, כי לא הכיר את התובע, לא חתם איתו על השכירות וכלל לא נתבקשה הסכמתו למימון שהיית התובע בבית המלון.
תמורת 950 דולר לשבוע על הדירה להיות מושלמת
סגן הנשיאה, השופט גד ארנברג קיבל את התביעה בחלקה. ראשית קבע, כי תמורת תשלום של 950 דולר לשבוע בדירה, היה על הדירה להיות מושלמת, באיכות גבוהה וללא כל תקלות, זאת בניגוד למצב הדירה בפועל.
כן נקבע, כי מי שהייתה ה 'רוח הפעילה' בכל הנוגע להתקשרות עם התובע, הייתה הנתבעת, אשר שלחה לו את התמונות, את ההסכם והסכימה להשתתף בפיצוי, מה שמעיד שאף היא חשה עצמה כאחראית לעניין, ואילו צד ג' (בעל הדירה לכאורה) אמנם לא היה מעורב בהסכם עם התובע, אך הוא קיבל 2,000 דולר מתוך המקדמה.
עם זאת נקבע, כי נוכח הודאת התובע כי הבהיר כי ילון במלון לילה נוסף על חשבונו, אין הצדקה לחייב את הנתבעת בפיצוי עבור הלילה הנוסף, וכי הסכום שתבע בגין עגמת נפש הינו מוגזם וחסר כל פרופורציה לתביעה, כשבפועל מצא דירה חלופית ארבעה ימים לאחר שעזב את הדירה.
נפסק, כי הנתבעת תשיב לתובע את המקדמה ששילם, ומאחר ובגין הבטחותיה של הנתבעת לתובע, הדירה נותרה ללא שוכר תקופה מסוימת, צד ג' חויב להשיב לה סך של 1,200 דולר בלבד מסכום המקדמה שקיבל, לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בעניין א.פ.ב. נגד שירלי סבינה ואח'
למדור: דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.