ביהמ"ש קבע שעברו של האב - הכולל שהייה בלתי חוקית, מרמה וזיוף - גובר על שירות המילואים של הבן, ושהנוהל אינו מקנה זכות אוטומטית: "הוקרת חיילי צה"ל לא מבטלת נורמות ושיקול דעת"
אבא של מילואימניק ששירת 299 ימים מאז השביעי באוקטובר לא יקבל מעמד בישראל: כך הכריע לאחרונה בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב. השופט עודד מאור הבהיר שעצם הוקרת חיילי צה"ל אין משמעותה "התפרקות כללית של נורמות וכללים, ושל הצורך בהפעלת שיקול דעת בבחינת בקשתו של מי ששירת במילואים". מסקנתו הייתה שהחלטות הסירוב היו מוצדקות.
המערער, לוחם מילואים, התאזרח במהלך 2021. ביולי אשתקד הוא הגיש בקשה להסדרת מעמד אביו, מכוח "נוהל מתן מעמד להורים לחיילים" של רשות האוכלוסין וההגירה. בקשתו סורבה, וגם פנייתו לבית הדין לעררים נדחתה בספטמבר האחרון. באותו פסק דין נכתב שאבי המערער פעל לאורך שנים "בהיעדר ניקיון כפיים ברף הגבוה ביותר": שהייה בלתי חוקית, שימוש בדרכון מזויף, קבלת רישיון עבודה במרמה ועוד. בנוסף צוין שב-2005 נכנס האב בזהות בדויה לישראל לאחר שגורש, כאשר רק ב-2012 נתפס והורחק בשנית.
על הרקע הוגש לאחרונה הערעור לבית המשפט. לטענת המערער, בנוסף למאות הימים שכבר שירת מאז תחילת המלחמה, הוא עתיד בקרוב שוב ללבוש מדים - ולכאורה די בכך כדי לקבל את בקשתו. לשיטתו בהתחשב בשירות הצבאי המשמעותי, עת חרף נפשו על הגנת המדינה ואף איבד חבר בשדה הקרב, יש לקבוע שהחלטת הרשות לסגור את הבקשה אינה סבירה.
נוהל הומניטארי
ואולם השופט מאור הורה על דחיית הערעור לאלתר, ללא צורך בתשובת הרשות. הוא הביע סלידה מטענת המערערים שלפיה עצם שירות הבן במילואים מעניק לאביו מעמד אוטומטי בישראל. לדבריו משמעות קבלת עמדה זו היא שאין כל משמעות לנסיבות הכוללות, לרבות עברו של האב בכל הנוגע לשהייתו הלא חוקית בישראל ולהרחקתו - וברור שאין כך הדבר.
"יש לומר באופן ברור וצלול: יש להוקיר את חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים על שירותם. צה"ל הוא צבא העם, והמשרתים כולם מהווים את הפסיפס השלם שנקרא צה"ל. אין ספק שיש להתחשב התחשבות מירבית ככל הניתן בכל מי ששירת הן בסדיר והן בשירות מילואים ונעדר מביתו ולא שהה בקרב אוהביו, קרוביו ומשפחתו במשך זמן רב", כתב השופט.
"עם זאת", הדגיש מנגד, "אין משמעותם של דברים ברורים אלו, התפרקות כללית של נורמות וכללים ושל הצורך בהפעלת שיקול דעת בבחינת בקשתו של מי ששירת במילואים, גם פרק זמן כה ממושך, אלא משמעותם היא כי הדברים ייבחנו לפנים משורת הדין, או באופן מקל וגמיש, באופן אוהד וחיובי ככל האפשר".
מסקנת השופט הייתה שהקביעה לפיה התנהלות אבי המערער נגועה בחוסר תום לב, אינה שגויה. הוא חידד בהקשר לכך שהנוהל מושא ההליך אינו אלא לפנים משורת הדין, ונולד מהצורך ההומניטארי עבור אותם מצבים בהם אדם קושר את גורלו עם מדינת ישראל והורהו נתין זר.
החלטת השופט בסופו של היום הייתה לאשרר את החלטות הרשות ובית הדין לעררים הדוחות את בקשת הסדרת המעמד, בהיותן סבירות ולא כוללות פגמים כלשהם המצדיקים את התערבות בית המשפט.
- ב"כ המערערים: עו"ד יעל כץ מסטבאום
- ב"כ רשות האוכלוסין וההגירה: לא צוין
עו"ד אלון לייבוביץ
עוסק/ת ב-
אזרחויות ואשרות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.