מאת: עו"ד יעקב אברמוביץ'
לפסק הדין בעניין ביטרן נ' בן חמו
שוכר התחמק מהסכם השכירות בטענה שהדירה ששכר היא חורבה שאינה ראויה למגורי אדם. בעל הדירה, שהצליח למצוא שוכרים חדשים רק חודשיים לאחר מכן, הוכיח בביהמ"ש, כי מדובר בדירה נעימה, והשוכר ש"הבריז" חויב לשלם לו כ- 10,000 שקל.
באוגוסט 2011 השכיר בעל דירה בבאר שבע את דירתו לשוכר תמורת 2,350 שקל בחודש. במסגרת ההסכם, הצהיר השוכר המיועד שהדירה טובה, תקינה ומתאימה לצרכיו.
אלא שמספר ימים לאחר תחילת תקופת השכירות הודיע השוכר לבעל הדירה, כי מצב הדירה נורא, ויש לבצע בה שיפוץ נרחב, שעלותו, לפי הערכת קבלן מטעמו, 5,440 שקל.
אף שלדעתו הייתה הדירה נעימה למגורים, הסכים בעל הדירה לבדוק את טענות השוכר. אולם, בפועל, התברר לו שהשוכר כלל לא היה מעוניין בתיקונים, וטענותיו היו אמתלה ליציאה מההסכם.
בסופו של דבר, הוא נאלץ למצוא שוכרים חדשים. לדבריו, רק כעבור חודשיים הצליח להשכיר את הדירה בפועל, בדמי שכירות מופחתים.
לנוכח ההפרה היסודית של ההסכם, כך לטענתו, נטל בעל הדירה את שיק הבטחון עליו חתם השוכר המיועד, על סך 9,400 שקל, והגישו לביצוע בבית משפט השלום בתל אביב.
לדבריו, בהתנהלותו, גרם לו השוכר לנזקים, בהם הפסד דמי שכירות ותשלומי ארנונה. אף שנאלץ לבזבז זמן יקר ומבוטל, הוא דרש רק את הפיצוי המוסכם הנקוב בשיק הבטחון.
הוא הוסיף, כי הטענות בקשר למצב הדירה מופרכות, ואף הביא את השוכר הקודם להעיד לטובתו. לטענתו, גם אם היו בדירה פגמים, היה השוכר צריך לתת לו את ההזדמנות לתקן אותם.
הנתבע, לעומת זאת, טען כי בביקור הראשון בדירה, כשעדיין התגוררו בה, הוא התרשם לטובה, אולם עיניו חשכו כשהגיע לדירה יחד עם אשתו וחברו כשהייתה ריקה. אז הבינו שמדובר בחורבה שאינה ניתנה למגורי אדם: סירחון, עובש ורטיבות, הם רק חלק מהליקויים, הוסיף. הנתבע טען, כי התובע הוא שסירב לתקן את הליקויים, וכי ההסכם בוטל כדין.
הגזים כדי להשתחרר
השופט עזריה אלקלעי קבע כי גרסת התובע נתמכה בעדות השוכר הקודם, על פיה הייתה הדירה ראויה למגורים. אמנם היו בה פגמים, אך לא כאלה שמנעו את השימוש בדירה ובטח שלא ניתן לכנותה "חורבה".
"אני סבור כי הנתבע ועדיו הגזימו בתיאור מצבה 'הירוד' של הדירה כדי ליצור מצג של דירה שאינה ראויה למגורים על מנת ליצור תשתית לרצונו של הנתבע להשתחרר מהחוזה", כתב השופט וציין, כי תמונות הדירה שהוצגו בפניו גם הן תומכות בגרסת התובע, וכך גם מחיר השיפוץ שהציע הקבלן מטעם הנתבע, המאשש כי לא מדובר בדירה במצב מחפיר.
השופט אלקלעי הוסיף, כי הפגמים שכן נמצאו בדירה אינם נחשבים להפרת חוזה יסודית, ועל כן היה הנתבע מחויב לתת לתובע הזדמנות ראויה לתקנם. משלא עשה כן - בוטל החוזה שלא כדין.
משהוכיח את נזקיו, נקבע כי התובע זכאי לפיצוי המוסכם: הנתבע ישלם לו 9,400 שקל ויחזיר לו את אגרת ביהמ"ש בתוספת שכר טרחת עורך דין של 5,000 שקל.
נראה, אם כך, כי בית המשפט יטה לקיום חוזה מאשר להפרתו. במקרה זה, ניכר כי הצד שביקש לבטל את החוזה חיפש אמתלה בעלמא וללא כל תימוכין. בנוסף, פסק הדין מלמד כי תיעוד של מצב הנכס לפני ההשכרה יכול להוות עדות ולמנוע טענות שווא של השוכר לאחר מכן.
לפסק הדין בעניין ביטרן נ' בן חמו
* עו"ד יעקב אברמוביץ הינו עורך דין העוסק בדיני מקרקעין ובדיני חוזים.
**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני חוזים
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.