יורשיו של מטופל שנפטר יום אחרי ששוחרר מבית החולים טוענים שהצוות התרשל כשלא זיהה שהוא סובל מאוטם שריר הלב. בית החולים מכחיש שהייתה רשלנות ובית המשפט מינה מומחה לבירור השאלה.
השופט מוחמד עלי מינה לאחרונה מומחה רפואי במסגרת תביעה של יורשי אדם שנפטר יום למחרת שחרורו מבית החולים ״זיו״ בצפת. התובעים טוענים שהמנוח טופל באופן רשלני וניתן היה למנוע את מותו. בית החולים טוען כי לא היה פגם בהתנהלות הצוות. השופט קבע שיש הצדקה למינוי מומחה נייטרלי כבר בתחילת ההליך על מנת לברר את סיבת המוות, תפקוד הצוות ושאלות נוספות.
לפי כתב התביעה, באוגוסט 2017, כשהמנוח החנה את רכבו בכביש וניגש לפתוח את ארגז הרכב שבבעלותו, הוא נפל מגובה של שלושה מטרים.
הוא הובהל לבית החולים רמב״ם ואושפז למשך 6 ימים בעקבות חבלת ראש. בהמשך, הוא פנה לבית החולים זיו בצפת ומשם הועבר למחרת בחזרה לרמב״ם ואושפז למספר ימים.
עם שחרורו מרמב״ם שב המנוח לתפקד כרגיל אך כחודש וחצי לאחר מכן חש ברע ופנה לבית החולים זיו. כעבור מספר שעות הוא שוחרר לביתו ללא כל טיפול. למחרת הוא הרגיש לא טוב, הזמין אמבולנס לביתו ושם נקבע מותו.
לטענת יורשיו, בית החולים זיו (שבבעלות המדינה) התרשל בטיפול הרפואי במנוח – מה שגרם לפטירתו. לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית בה נקבע שהמנוח נפטר כתוצאה מאוטם שריר הלב, שלא אובחן בבית החולים בשל אי עריכת בדיקות רפואיות מתאימות. עוד נטען כי מי שטיפל במנוח בבית החולים היה מתלמד ברפואה שלא היה מוסמך לשחרר אותו ללא אישור של רופא בכיר.
בית החולים הגיש מצידו חוות דעת בה נקבע שסיבת המוות לא ידועה שכן לא נערכה נתיחה שלאחר המוות. זאת ועוד, נטען כי כשהמנוח הגיע לבית החולים התמונה הקלינית לא הצביעה על מצב של אוטם שריר הלב כך שהצוות לא התרשל באבחון ובטיפול.
בית החולים התנגד למינוי מומחה מטעם בית המשפט.
שיקול דעת עצמאי
אך השופט מוחמד עלי מבית משפט השלום החליט למנות מומחה רפואי שיחווה דעתו בשאלת האחריות.
השופט ציין כי יש מספר חששות מפני מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט בשאלת האחריות (להבדיל משאלת הנזק). בין היתר יש חשש שהמומחה לא יהיה נטול פניות בהיותו שייך בעצמו לממסד הרפואי שעמיתיו הנתבעים אף הם משתייכים אליו.
בנוסף יש חשש כי הלכה למעשה, ההכרעה מועברת מבית המשפט למומחה שכן שבפועל לעיתים קיים קושי לסטות מעמדת המומחה שבית המשפט מינה.
עם זאת, השופט כתב כי במקרה זה המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא רפואית-עובדתית ונוגעת לשאלות כגון: סיבת פטירתו של המנוח, מה הבדיקות שהיה צריך לערוך לו והאם אי אבחון אוטם שריר הלב מהווה התרשלות.
לפיכך, ראוי כי תעמוד לפני בית המשפט חוות דעת ניטרלית בשאלה כיצד היה צריך להתייחס לממצאים שהתגלו אצל המנוח ואילו בדיקות היה צריך לבצע.
בסוף דבריו השופט שלח מסר מרגיע לצדדים וציין כי חוות הדעת שתתקבל לא תחרוץ את גורל התיק ובית המשפט ימשיך לשקול את טענות הצדדים והדעות הרפואיות שיובאו לפניו, תוך הפעלת שיקול דעת עצמאי.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו״ד דוד סער
עוסק/ת ב-
רשלנות רפואית
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין