פלונים נ' מועצה מקומית מג'דל שמס ואח'

עסקינן בתביעתם של יורשי המנוח מ.ע. ז"ל (להלן: המנוח), אשר הוגשה נגד הנתבעת 1, שלפי הנטען אחראית ברשלנותה לקרות התאונה במסגרתה נפצע המנוח; ונגד הנתבעת 2, אשר לפי הנטען התרשלה במתן הטיפול הרפואי למנוח.

רקע וטענות הצדדים

1. על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 22.8.2017, עת שהמנוח החנה את רכבו בכביש וניגש לפתוח את ארגז הרכב שבבעלותו, הוא נפל מגובה של שלושה מטרים. המנוח הובהל לבית חולים רמב"ם ואושפז שם עד ליום 28.7.2017, בעקבות חבלת ראש. בהמשך, ביום 29.8.2017 פנה המנוח לנתבעת 2, ומשם הוא הועבר ביום 30.8.2017 לבית חולים רמב"ם, שם אושפז עד ליום 3.9.2018. נטען כי לאחר שחרורו של המנוח מבית חולים רמב"ם הוא שב לתפקד באופן רגיל, וביום 16.10.2017 חש ברע ופנה לנתבעת 2, וכעבור מספר שעות שוחרר לביתו ללא כל טיפול. למחרת, ביום 17.10.2017, חש המנוח ברע, הוזמן אמבולנס לביתו, ושם נקבע מותו. על פי הנטען, הנתבעת 2 התרשלה בטיפול הרפואי שהעניקה למנוח, מה שגרם לפטירתו.

    

2. לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של פרופ' יחיאל מ' בר אילן, מומחה לרפואה פנימית, אשר קבע בחוות הדעת כי המנוח נפטר כתוצאה מאוטם שריר הלב, שלא אובחן עת הגיע לנתבעת 2, יום לפני פטירתו, וזאת בשל אי עריכת בדיקות רפואיות מאבחנות. זאת ועוד, נטען כי מי שטיפל במנוח מטעם הנתבעת 2 היה מתלמד ברפואה, שלא היה מוסמך לשחרר את המנוח מבית החולים ללא אישור של רופא בכיר.

    

3. הנתבעת 2 הגישה מצדה את חוות דעתו של פרופ' פנחס הלפרן, בה נקבע כי סיבת המוות כלל אינה ידועה, שכן לא נערכה נתיחה לאחר המוות. זאת ועוד, נטען כי בהגיעו של המנוח לנתבעת 2, יום לפני פטירתו, התמונה הקלינית לא הצביעה על מצב של אוטם שריר הלב, ועל כן הנתבעת 2 לא התרשלה באבחון ובטיפול הרפואי שהעניקה למנוח.

    

4. בקדם המשפט שנערך ביום 18.11.2019, הודיעה הנתבעת 2 כי היא מתנגדת למינוי מומחה מטעם בית המשפט. נתבעת 1 ציינה כי היא לא הגישה חוות דעת משום שאין היא צד רלוונטי למחלוקת בדבר הטיפול הרפואי שניתן למנוח. בהחלטה שניתנה בתום הדיון נקבע כי הנתבעת 2 תמסור עמדתה לגבי הפניית התיק לגישור. משלא מסרה עמדה כלשהיא, נקבע קדם משפט נוסף, בו שבה הנתבעת 2 על עמדתה לפיה היא מתנגדת למינוי מומחה מטעם בית המשפט.

    

   דיון והכרעה