סומכים על מערכת הבריאות הישראלית? בעקבות המקרים שתקראו עליהם כאן, כנראה תחשבו פעמיים. האמנם אנחנו מקבלים טיפול ראוי במרפאות ובבתי-החולים?
ריבוי תביעות הרשלנות הרפואית בישראל בשנים האחרונות הוא תופעה ידועה, ולא בכדי. גם פסיקת בתי-המשפט וגם דו"ח מקיף בנושא שפרסם לאחרונה משרד הבריאות חושפים כשלים קשים בתפקודם של רופאים, מרפאות ובתי-חולים בארץ. כשלים אלה בהחלט מסבירים מדוע נאלצים מטופלים רבים כל כך לפנות לערכאות המשפטיות בעקבות תוצאות לא מוצלחות, ולעיתים קרובות גם טרגיות, של טיפול רפואי.
שלושת המקרים שלפניכם הם דוגמאות לפגמים חמורים שנפלו בטיפול רפואי, אותם ניתן היה למנוע באמצעות הקפדה על נהלים ותפקוד מיומן וסביר מצד הצוותים הרפואיים.
הרופאה התעלמה, והעובר מת
לא בוצע ליולדת ניטור כראוי ובית-החולים הפר את חובתו לאפשר לה לעבור ניתוח קיסרי – כך קבע בית-המשפט המחוזי בנצרת, בפסק-דין שניתן לפני כשנה, בעקבות אירוע טרגי של לידת עובר מת בבית-חולים בצפון הארץ. היולדת ובן זוגה תבעו את בית-החולים ובעקבות זאת, הכריע בית-המשפט כי מות העובר נגרם בשל רשלנות בית החולים והטיל על המדינה, כמי שאחראית על בית-החולים, לפצות את התובעים ב-770 אלף ש"ח, בתוספת הוצאות משפט.
במקרה הנדון, היולדת, אז בת 26, הגיעה לבית-החולים בשבוע ה-41 להריונה לצורך ביקורת רפואית. תוצאות הניטור שנערך לה היו תקינות, אך התגלה אצלה מיעוט מי שפיר ולכן הוחלט לזרז את הלידה. לצורך כך, הוחדר אל רחמה קטטר שאמור לגרום להתרחבות ופתיחת צוואר הרחם.
בתביעה טענה היולדת, כי לאחר החדרת הקטטר לרחמה, התלוננה בפני רופאה במחלקה כי היא חשה צירים כואבים ותכופים וכי העובר בועט מאוד ומשתולל, אך הרופאה לא ראתה בכך סימן שלילי. עוד טענה היולדת, כי כעבור מספר שעות, בלילה, התלוננה על כאבים עזים בפני אחות וביקשה לקרוא לרופאה, אך זו לא באה. רק בבוקר נערכו ליולדת בדיקות, ואז התגלה כי העובר מת. מספר שעות לאחר מכן, ילדה האישה עובר מת, כשחבל הטבור כרוך סביב צווארו וסביב מותנו.
להגנתה טענה המדינה, כי זהו אינו אלא "מקרה מצער ובלתי-צפוי של מות עובר ברחם אימו, למרות התנהלות מקצועית סבירה של הצוות הרפואי", אך בית-המשפט דחה עמדה זו.
נקבע, כי תלונות היולדת לא זכו להתייחסות ראויה וכי לא בוצע לה ניטור רפואי בעקבות תלונותיה ונוכח מיעוט מי השפיר שהתגלה אצלה ומשך ההריון. על מחדלים אלה נאמר בפסק-הדין כי הם חורגים מ"סטנדרט טיפול רפואי סביר". עוד נקבע, כי העובדה שהרופאים לא הביאו לידיעת היולדת את האפשרות ללדת באמצעות ניתוח קיסרי, נוכח הסיכונים שהיו צפויים לה בלידה רגילה, גם היא בגדר מחדל והתרשלות.
בשורה התחתונה, קבע בית-המשפט כי יש אפשרות סבירה שמעקב ראוי אחרי מצבה של היולדת וביצוע ניתוח קיסרי היו מאפשרים להציל את העובר. לכן, הוכרע, כי יש קשר סיבתי בין רשלנות בית-החולים לבין מות העובר.
ניתוח לקיצור קיבה הסתיים באסון
במקרה נוסף של רשלנות רפואית, שהגיע עד פתחו של בית-המשפט העליון, צעירה כבת שלושים נפטרה מתסחיף ריאתי לאחר ניתוח לקיצור קיבה שעברה בבית-חולים במרכז הארץ. גם בתיק זה הכריע בית-המשפט לטובת התובעים: הורי הצעירה המנוחה, שתבעו את בית-החולים, וקבע, כי בית-החולים התרשל בכך שלא ערך למטופלת בדיקות מדדים פשוטות, שהיו יכולות להצביע מבעוד מועד על קיומו של התסחיף הריאתי.
לפי המתואר בפסק-דינו של בית-המשפט העליון, המטופלת המנוחה סבלה מהשמנת יתר חמורה ובעקבות זאת עברה ניתוח לקיצור קיבה. כעבור מספר שנים הסתבר כי קו הסיכות שהקטין את נפח קיבתה נפתח ולכן עברה ניתוח נוסף. מספר ימים לאחר שחרורה מבית-החולים, התגלה אצלה זיהום בפצע הניתוח. הפצע עצמו טופל, אך לא נערכו לה בדיקות מדדים בסיסיות שבוחנות את מצב הדופק, לחץ הדם וחום הגוף.. יומיים אחרי ביקור זה נפטרה המנוחה בבית הוריה, ובנתיחה שלאחר המוות נקבע כי מותה נגרם בשל תסחיפים בריאות (מדובר בחסימת כלי דם בריאות באמצעות קריש דם או חומר אחר).
בית-המשפט קבע כי הרופאה שטיפלה במנוחה בביקורה השלישי בבית-החולים התרשלה בכך שלא ביצעה לה בדיקת מדדים פשוטה, בייחוד לאור העובדה שהמנוחה עברה ניתוח קשה והייתה מצויה בקבוצת סיכון לתסחיף ריאתי. בדיקה מדדים הייתה עשויה להצביע על דופק גבוה אצל המנוחה ולעורר חשד לקיומו של תסחיף ריאתי. עוד נקבע, כי כאשר מטפלים בתסחיף ריאתי עולים ב-66 אחוז סיכויי ההחלמה של מטופלים שלקו בתסחיף כזה. מכאן הסיק בית-המשפט כי נפגעו ב-66 אחוז סיכויי ההחלמה של המנוחה בעקבות הרשלנות בטיפול בה.
במקרה זה, הוחזר התיק לבית-המשפט המחוזי כדי שיקבע את סכום הפיצויים לו זכאים התובעים.
נזק מוחי בלתי-הפיך לנער שעבר ניתוח לכריתת תוספתן
במקרים מסוימים, ההתרשלות בטיפול הרפואי אינה מתבטאת באבחון שגוי או בהימנעות ממעקב רפואי ראוי, אלא בשימוש שגוי בציוד רפואי או בביצוע רשלני של הליכים רפואיים. מקרה מסוג זה, לצד מקרים רבים נוספים, מתואר בדו"ח שפרסם משרד הבריאות, הסוקר אירועים חריגים שהתרחשו בבתי-חולים ובמרפאות ברחבי הארץ בשנים האחרונות.
לכאורה, ניתוח לכריתת תוספתן הוא הליך פשוט יחסית, שלרוב לא כרוך בסיבוכים מיוחדים. עם זאת, במקרה המדובר, ניתוח כזה שבוצע בנער בן 14, הסתיים בתוצאה טרגית. במהלך הניתוח החדיר בטעות הצוות המנתח גז למחזור הדם של הנער במקום לחלל בטנו, ועקב כך נוצר נזק מוחי בלתי-הפיך לנער והוא נותר משותק בארבע גפיו.
וועדת בדיקה שהוקמה בעקבות האירוע וגם נציב קבילות הציבור למקצועות רפואיים במשרד הבריאות קבעו כי ניתן היה למנוע את החדרת הגז למחזור הדם של הנער לו הצוות היה פועל לפי המלצות של מומחים בתחום ומבצע ניסיון שאיבה באמצעות המחט שהוחדרה לגופו של הנער, לפני הזרמת הגז. כך היה מגלה הצוות שהמחט הוחדרה בטעות לווריד.
נוסף לכך, נקבע כי התקלה שאירעה התגלתה מאוחר מדי וכי הצוות הניח בטעות שסימני המצוקה שהתגלו אצל הנער נובעים מדימום מאסיבי.
על רקע מקרה זה ומקרים דומים, קבעה הנציבות בדו"ח כי יש לדאוג להכשרה מקצועית של הצוות הרפואי ברמה הגבוהה ביותר ולהקפיד יותר על נהלים הנוגעים להליכים רפואיים.
מה ניתן לעשות?
אין ספק כי הנתונים מדאיגים ביותר. הפיקוח של משרד הבריאות על בתי החולים וקופות החולים הוא חשוב, אך בינתיים לפחות, מסתבר כי אין די בו כדי למנוע אסונות ותוצאות קשות, כתוצאה מרשלנות וחריגה מרמת טיפול סבירה במערכת הרפואה בישראל.
אם אתם חושדים שהוענק לכם או ליקיריכם טיפול רפואי ירוד או רשלני או אם נראה לכם שמצבכם הרפואי לא אובחן כהלכה, אל תהססו לקבל חוות דעת רפואית נוספת. כמו כן, עמדו על זכותכם לקבל את מלוא המידע הרפואי על הטיפול שהומלץ או ניתן לכם.
עורכי-דין מומחים בתחום הרשלנות הרפואית יוכלו לייעץ לכם כיצד לפעול ולסייע לכם להחליט אם יש מקום להגיש תביעת רשלנות רפואית.
נכתב בידי רפאל אלמוג ממשרד עורכי דין אלמוג – שפירא ,העוסק ברשלנות רפואית
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.