ביהמ"ש העליון קבע לאחרונה שהרשות מחויבת לנמק את החלטותיה. המשמעות היא שכל סירוב לבקשת עלייה צריך להיות מלווה בפירוט הסיבות לכך
המלחמה בין רוסיה לאוקראינה הביאה לזינוק בבקשות של אוקראינים ורוסים זכאי שבות לעלות לישראל, אלא שמסלול קבלת האזרחות בארץ נתקל לא פעם בקשיים ועיכובים. לאחרונה חיזק בית המשפט העליון הלכה חשובה בכל הנוגע לחובת משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה להתנהלות תקינה בכל הנוגע לטיפול בבקשות ונימוק החלטות.
נסיבות פסק הדין מתחילות כבר בשנת 2016, כשהעותרת, אישה בת 75, טענה בפני הקונסוליה הישראלית במוסקבה כי היא יהודייה וביקשה לעלות ארצה בחסות חוק השבות.
כל אדם המבקש לעלות ארצה מתבקש למלא שאלון בו יצהיר על הלאום והדת שלו. המבקשת הצהירה על עצמה כיהודייה בקטגוריית הלאום, אך כנוצרייה בקטגוריית הדת.
משום שעשתה כך, היא התבקשה להשלים פרטים נוספים ולהסביר מדוע הצהירה שהיא נוצרייה. לאחר המתנה של שנה וחצי ופניות חוזרות ונשנות למשרד המשפטים לגבי העיכוב של רשות האוכלוסין בטיפול בבקשתה, המבקשת זומנה טלפונית לקונסוליה, שם נמסר לה בעל פה כי בקשתה נדחתה, ללא כל הסבר נוסף.
בעזרתו של עורך דין מילאה האישה בקשה למסירת פרטים לפי חוק חופש המידע, המחייב רשויות למסור לאדם פרטים בעניין בקשה הנוגעת אליו. האישה ביקשה לקבל את כל ההחלטות שהתקבלו בעניינה ולעיין בתיקה האישי, במטרה להבין מדוע סורבה ולעתור לבית המשפט העליון.
לאחר שבקשתה נדחתה על ידי רשות האוכלוסין וההגירה, עתרה האישה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבל מידע זה. בעקבות העתירה, רשות האוכלוסין וההגירה העבירה לאישה את כלל החומר הנדרש, וחויבה בהוצאות.
מצוידת בממצאים אלה, פנתה האישה שוב לרשות האוכלוסין וההגירה לקבלת אשרת עולה. היא טענה כי מהחומר שהועבר לה עולה כי יהדותה אינה מוטלת בספק, והסיבה היחידה שבגינה נשללה ממנה זכות העלייה הוא הרישום שלה כנוצרייה בשאלון שמילאה.
היא זומנה לראיון נוסף בקונסוליה במוסקבה ולאחר המתנה של חצי שנה נוספת קיבלה מרשות האוכלוסין תשובה שלילית ללא פירוט של הסיבות לכך. עורך דינה, פנה שנית בבקשה לקבל תשובה מנומקת, ובמקביל הגיש לבית המשפט המחוזי עתירה להורות לרשות האוכלוסין וההגירה להנפיק לאישה אשרת עולה בהתאם לחוק השבות.
בעקבות זאת, הרשות הודיעה לבית המשפט כי היא סבורה שבקשת האישה נדחתה כדין, אך לפנים משורת הדין היא מוכנה לקיים לעותרת ריאיון נוסף ולקבל החלטה חדשה ומנומקת בעניינה. לאור זאת, המחוזי דחה את העתירה בנימוק שהיא כבר לא אקטואלית.
האישה הוזמנה בפעם השלישית לראיון בקונסוליה הישראלית במוסקבה אך גם הפעם נדחתה בקשתה לאשרת עולה. עם זאת, ניתן לה מעמד של תושב ארעי למשך שנה, שלאחריה ייבחן עניינה בהתאם לנסיבות העדכניות.
לאחר ההחלטה השלישית, שעדיין לא הייתה מנומקת כנדרש, ערערה האישה לבית המשפט העליון. הערעור לא התייחס לעצם דחיית בקשתה לאשרת עולה, אלא לדחיית בית המשפט המחוזי את עתירתה הראשונה. לטענתה, הדחייה מנוגדת לכללי המשפט המנהלי שלפיהם במידה והרשות לא עמדה בחובת ההנמקה, נטל ההוכחה עובר לכתפי הרשות. לכן, המחוזי צריך היה לקבל החלטה לגופו של עניין בשאלה האם להעניק לה אשרת עולה.
היטלה באישה במסווה של ראיון
העליון דחה את הערעור. בדעת הרוב של השופטים עוזי פוגלמן ואלכס שטיין נקבע כי כל עוד התקבלה החלטה חוזרת בעניינה של האישה, אי-עמידה בחובת ההנמקה לא מצדיקה התערבות בפסיקת בית המשפט המחוזי.
עם זאת, השופט פוגלמן הוסיף נזיפה כלפי הרשות וציין כי לזכות השבות יש מעמד נכבד בשיטת המשפט הישראלית, ולכן דחיית בקשה למתן אשרת עולה מחייבת הנמקה ראויה.
השופט שאול שוחט, בדעת מיעוט, ציין כי בעיניו צריך היה לקבל את בקשת האישה ולהעביר את עניינה להחלטת בית המשפט המחוזי, כדי ללמד את רשות לאוכלוסין וההגירה לעמוד בחובתה החוקית לנמק החלטות ולמנוע הישנות מצב כזה בעתיד.
הוא הוסיף כי והוא סבור כי הרשות היטלה באישה במסווה של ראיון נוסף כדי להתחמק מחובתה להסביר ולהצדיק את החלטתה. השופט ציין כי לדעתו, הרשות פעלה כך מחשש שהיתרון הדיוני שהחוק מעניק לאישה, קרי, העברת נטל ההוכחה לרשות להצדיק את דחיית את הבקשה, יוביל את בית המשפט להחליט על מתן אשרת עולה עבורה.
בעיני השופט שוחט, התנהלות הרשות מרוקנת מתוכן את חוק ההנמקות, ומתן רוח גבית להתנהלותה מבלי שתיאלץ לשאת בהשלכות, יתמרץ רשויות מנהליות לנהוג כך.
עו"ד אירנה רוזנברג ממשרד דקר, פקס אופיר ושות' עוסקת במשפט מנהלי, הגירה ומעמד בישראל
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין