רשויות מקומיות חייבות לבטח תלמידי בתי ספר פרטיים שזכאים ללימודי חינם

אין ספק שעיריות חייבות לבטח תלמידים שלומדים במוסדות מוכרים ורשמיים מכוח חוק חינוך חובה. אך מה לגבי תלמידים שרשומים בבתי ספר לא רשמיים? הלכה חדשה של בית המשפט העליון

תלמיד תיכון פרטי ללקויי למידה בנצרת, שנחשב כמוסד חינוך מוכר לא רשמי שממומן חלקית על-ידי משרד החינוך והעירייה, נפצע כשהיה בן 17 וגילה שהעירייה לא ביטחה אותו בביטוח תאונות אישיות. בעקבות המקרה שלו בית המשפט העליון נדרש לדון בשאלה העקרונית האם רשויות מקומיות חייבות לבטח תלמידי מוסדות פרטיים מהסוג הזה. השופט יצחק עמית, קבע בהסכמת השופטים נועם סולברג ואלכס שטיין, כי חובת הביטוח חלה על כל תלמיד שלומד במוסד לא רשמי מוכר וזכאי למרות זאת לחינוך חינם מכוח החריגים שנקבעו בצו לימוד חובה (חינוך חינם שלא במוסד חינוך רשמי).

ב-2011 נפצע נער בן 17 בדרך לביתו שבנצרת. הוא הגיש תביעה לפיצויים על נזקיו נגד התיכון שבו למד ונגד חברת הביטוח מנורה, אבל אז הסתבר לו שהוא לא מבוטח. בעקבות המקרה שלו עלתה השאלה האם העירייה הייתה אמורה לבטח אותו אף שהוא לומד במוסד פרטי שלא ממומן באופן מלא על ידי המדינה, ולפיכך גם לשלם לו פיצויים כיוון שהפרה את חובתה כלפיו.

בפסקי דין שניתנו בבית משפט השלום ולאחר מכן בבית המשפט המחוזי בעקבות ערעור, נקבע כי רשויות מקומיות מחויבות לבטח כל תלמיד שזכאי לחינוך חינם בשל גילו – בין אם הוא לומד בחינם בפועל (כלומר, במוסד חינוך רשמי מוכר) ובין אם הוא לומד בבית ספר פרטי (מוסד מוכר לא רשמי).

אלא שהעירייה לא קיבלה את הקביעה הזו, וביקשה מבית המשפט העליון להכריע בסוגיה העקרונית. עמדתה הייתה כי החובה לבטח תלמיד במוסד פרטי לא חלה על הרשות המקומית אלא על בית הספר, וכי לא ניתן להטיל על הרשויות את האחריות לבטח כל תלמיד רק משום שפוטנציאלית הוא זכאי לחינוך חינם בשל גילו.

חובה מצומצמת

עמדת העירייה נדחתה על-ידי שופטי העליון יצחק עמית, אלכס שטיין ונועם סולברג. השופט עמית, שכתב את פסק הדין, הסכים עם העירייה במובן זה שאי אפשר להחיל חובת ביטוח כל-כך רחבה שמחייבת לבטח כל מי שנמצא בגיל הזכאות. הוא ציין כי המשמעות היא שעיריות יצטרכו לבטח את כל המוסדות "בין אם הם פועלים כחוק בין אם לאו" ואת כל התלמידים הפוטנציאליים "בין אם הם לומדים במוסד חינוך כלשהו ובין אם לא".

עם זאת, השופט קיבל את עמדת המדינה בהקשר הזה וקבע כי העיריות כן צריכות לבטח תלמידים שלומדים במוסדות פרטיים מוכרים, שמשרד האוצר נושא בשכר הלימוד שלהם לפי צו לימוד חובה. כלומר, תלמידים שלפי הצו זכאים לחינוך חינם גם אם הם לומדים במוסד פרטי.

השופט ציין כי אמנם התוצאה שלפיה רק תלמידים שזכאים למימון על פי הצו יבוטחו על-ידי העיריות, "מותירה בשולי הדרך תלמידים שאינם מבוטחים". עם זאת הוא הדגיש שבפועל, בשנים האחרונות תלמידים רבים שלא מתחנכים בחינוך הרשמי זכאים לביטוח תאונות אישיות מכוח הרחבת המונח "תלמיד" בפוליסות הביטוח ומכוח חוזר מנכ"ל משרד החינוך.

במקרה הספציפי של עיריית נצרת, נקבע כי היה עליה לבטח את הנער שנפגע כיוון שהיה זכאי לחינוך חינם מכוח הצו אף שלמד במוסד פרטי. העירייה חויבה בהוצאות של 10,000 שקלים.

• ב"כ העירייה: עו"ד זוהיר פ' נערה
• ב"כ משרד החינוך: עו"ד שרון מן אורין ועו"ד אפרת ברנר
• ב"כ העמותה שמפעילה את בית הספר: עו"ד אמיר סאבא 

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין