תיקי נתניהו: סיקור אוהד הוא עבירה פלילית?

פנינו לעורכי דין פרטיים שהתמודדו בעבר עם כתבי אישום רבי עוצמה נגד לקוחותיהם וביקשנו את חוות דעתם. ומה דעתכם? הצביעו במשאל

על רקע תשובת ראש הממשלה בנימין נתניהו לאישומים נגדו שנמסרה אתמול (ב'), פנינו לעורכי דין פרטיים שהתמודדו בעבר עם כתבי אישום רבי עוצמה נגד לקוחותיהם וביקשנו את חוות דעתם המקצועית על כתב האישום בתיקי האלפים.

חשוב להדגיש כי אף אחד מעורכי הדין שפנינו אליהם אינו בעל דעה פוליטית ציבורית או קריירה פוליטית כלשהי, ואין להם נגיעה לתיקי נתניהו. הקפדנו לבחור אנשי מקצוע שקראו בכובד ראש את כתב האישום המתוקן במלואו וחוו דעתם עליו בכללותו. 

בסוף הכתבה משאל מיוחד שנשלח לכ-40,000 עורכי דין וכולל שאלה אחת: האם לדעתך מוצדק להאשים איש ציבור בעבירת שוחד בגין סיקור תקשורתי אוהד?

צפו בתוצאות והשתתפו במשאל 

"לא מחפשים צדק"

עו"ד שוש חיון, עוסקת במשפט פלילי ועבירות צווארון לבן:

אחד הדברים שעושה לעיתים המאשימה הוא לנצל את כוחה ויתרונה בהגשת כתב אישום ו"להשחיר" את הנאשם בפני בית משפט. הביטוי "אדם זכאי עד שבית משפט ייקבע את אשמתו "מכילה בתוכה גם את ההזדמנות האמיתית של הנאשם מול הרכב השופטים הדן אותו.

מפתיע ומאכזב בכל פעם מחדש כשהמאשימה חורגת מגדר כתב האישום כפי שהמחוקק הגדיר אותו "תיאור העובדות המהוות את העבירה".

כתב האישום נכתב בצורה שקשה לראות אותה הולמת את החוק. עד תיקון כתב האישום ייחסו לנאשם מעשים שלא ביצע, אלא שבוצעו (על פי כתב האישום המתוקן) על ידי בני משפחתו. כלומר עובדות שלא יכולים לשייך לנאשם נכתבו במסמך שהוגש לשופטים שקראו והתרשמו ממעשים שהמאשימה יודעת שלא הנאשם ביצע.
באישום השלישי המצב מקצין כשתקופת העבירות המיוחסות לנאשם מתחילה ב-2011 אבל האישום מתחיל ב-2003 כשהתיאור לא כולל עבירות אלא כולל מעין מסך של התנהלות שלילית, שציונה נועד להשחיר דמותו של מי שנלחם על חפותו.

כמי שמייצגת נאשמים, שנים רבות, יכולה לומר שטקטיקה זו היא אחת הרעות הגדולות. נאשם פוגש שופט שרואה אותו דרך ה"תפאורה" שהוסיפה המאשימה לאישום, והתחושה היא אחת. לא באי כוחה של המדינה לא מחפשים לעשות צדק כמו שהחוק מצווה אותם לעשות, אלא "לנצח" ומבחינתם כל האמצעים כשרים.

"מגדל קלפים מורכב ושברירי"

עו"ד אושרי בן ישי עוסק במשפט פלילי וצווארון לבן:

הפרקליטות נכנסת אל נבכי קשר מאוד מורכב, שכן אין פוליטיקאי אשר אינו מעוניין בסיקור אוהד ואין תקשורת אשר אינה מעוניינת בקשר הדוק עם הפוליטיקה .ההיפך הוא הנכון פעמים רבות קשרים אלו הם אשר מייצרים את ההדלפות והסקופים .

מעבר לכך, כאשר מביטים בפרשת 4000 מבינים כי אישום זה בנוי על מגדל הקלפים שהוא מורכב ושברירי מבחינה משפטית.

הפרקליטות מנפחת אירועים ובכוונת מכוון לא כותבת את האישום על פי הסדר הכרונולוגי שלו, הקשר בין הנאשם נתניהו ובין הנאשם אלוביץ החל מספר שנים עוד טרם היות הנאשם נתניהו שר תקשורת, אך כאן מצוי מוקש באישום שכן הסיקור היה ונותר שלילי לאורך כל הדרך והתביעה אף מציינת זאת בכתב האישום עצמו.

קיים גם קושי אמיתי בתזה של התביעה לפיה עיקר הבקשות הועברו על ידי מתווכים או על ידי בני משפחתו של נתניהו, על פי התביעה הקשר בין נתניהו ובין אלוביץ הוא כל כך קרוב וסודי ויש פה מזימת ענק תוך צפייה של שנים מראש לעסקאות אותן אלוביץ ירצה לעשות .יש מי שישאל איך אנשים חכמים הצופים שנים קדימה מהלכים אסטרטגיים מבצעים את זממם באמצעות שליחים אשר יוכלו להפילם ביום מן הימים.

מוקש נוסף ובעייתי  היא היכולת להוכיח כי האישורים אותם נתן נתניהו בתפקידו כשר התקשורת היו מחוץ לגדר הסביר ,ידוע כי לכל אישור שכזה הייתה חוות דעת מקצועית שאישרה את מתן האישור.

ברור לכל כי בפניי ההגנה ניצבת משימה קשה  שכן ניגוד העניינים בו היה מצוי נתניהו עת קיבל החלטותיו וקשה להסביר את ההטבות מרחיקות הלכת אותן קיבל אלוביץ' על חשבון הציבור אשר משווע לפירוק מונופולים כדוגמת בזק. 

לסיכום כל החלטה שתתקבל על ידי בית המשפט בעניין זה יביא לשינויים מרחיקי לכת ביחסים שבין הפוליטיקאים ובין התקשורת.

"רכילות, ואישום תקדימי שסובל מקשיים"

עו"ד חן בכר, ראש מחלקת ליטיגציה במשרד עו"ד בכר שבתאי:

האישומים בתיקים 1000 ו-2000 הם כמעט בגדר רכילות. הם בוודאי לא מצדיקים, מבחינת חומרת המעשים הפליליים המתוארים בהם, הגשת כתב אישום כנגד ראש ממשלה מכהן.

כך, למשל, לשיטת התביעה, בפרשת תיק 2000 לא הייתה לנתניהו כל כוונה לקדם את הצעת השוחד של מוזס להטיל מגבלות על עיתון 'ישראל היום' ולמעשה הוגש כנגדו אישום בעניין זה רק משום שנתניהו היתל במוזס. 

התיק המשמעותי יותר - פרשת 4000 - מעבר לתקדימיות הטמונה באישום (סיקור חיובי כמתת שוחד), האישום סובל מקשיים ראייתיים משמעותיים ותיקון כתב האישום מחדד זאת. לדוגמא: הוכחת ידיעה של ראש ממשלה על פניות רעייתו ובנו לגוף תקשורתי מסוים במהלך תקופה כה ארוכה ובעניינים כה מגוונים אינם עניין של מה בכך, בטח לא ברף הפלילי הנדרש. כל שנתניהו צריך להניח בפני השופטים הוא הסבר מתקבל על הדעת שלא היה מודע לכל אחת מהפניות המתוארות בכתב האישום, כדי לשמוט את טענת הידיעה המיוחסת לו. אין ספק שהאתגר המשפטי האמתי, הן עבור התביעה והן עבור ההגנה, טמונה בפרשה זו. פרשת 4000. 

• לקריאת כתב האישום המתוקן לחצו כאן
• ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע בביצוע עבירה. הוא מכחיש את המיוחס לו בכתב האישום ועומדת לו חזקת החפות.
• המשאל הוא משאל אינטרנטי חופשי ואינו עומד בכללי האתיקה של סקרים מקצועיים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.