רמ"י תחזיר לחברת בנייה 300,000 שקל שחולטו באופן בלתי סביר

ועדת המכרזים החליטה לחלט ערבות בסך 900,000 שקל שניתנה על ידי חברת בנייה כחלק ממכרז לרכישת קרקע, לאחר שחזרה בה מהצעתה. ביהמ"ש סבר כי לא הופעל כאן שיקול דעת ראוי.

ביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה קיבל חלקית את תביעתה של חברת "יובל הנדסה" נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) תוך שמתח עליה ביקורת נוקבת, והורה להשיב לה 300,000 שקל מתוך ערבות של 900,000 שקל שחולטה על ידה.

התובעת שילמה לרמ"י את הסכום כערבות במסגרת מכרז מ-2014 לרכישת זכויות חכירה ביקנעם עלית.

הצעת התובעת עמדה על כ-9 מיליון שקל. על פי תנאי המכרז, כאשר חזרה התובעת מהצעתה, ניתנה אפשרות למציע הבא אחריה לזכות במכרז תמורת 90% מההצעה המקסימלית, והוא הסכים לכך. משכך במקום לקבל 9 מיליון שקל לפי הצעת התובעת, קיבלה רמ"י במכרז כ-8.1 מליון שקל. מכאן סכום החילוט – ההפרש בסך 900,000 שקל (במקור הסכום ששולם היה 920,000 שקל אולם 20,000 שקל הוחזרו לתובעת).

לפני כארבעה חודשים, השופט רניאל דחה את טענת התובעת לטעות המצדיקה את ביטול הצעתה לחלוטין.

עם זאת, באותה החלטה השופט הורה לוועדת המכרזים לדון מחדש בסכום הערבות שיש לחלט, אולם הוועדה מצדה החליטה שוב על חילוט של 900,000 שקל. בין היתר, הוועדה התבססה על אחד מסעיפי חוברת המכרז, שלפיו הערבות היא פיצוי מוסכם.

הוועדה טענה בין השאר כי לאחר ניתוח משפטי מקיף, הגיעה למסקנה שהתובעת לא הוכיחה שלא נגרם לרשות נזק עקב יציאתה מהמכרז.

אך התובעת ביקשה לדחות את העמדה שלפיה הנזק הוא ההפרש בין הצעתה לבין המחיר ששולם על ידי המציע השני. לטענתה, השתתפותה הביאה לנתבעת רווח ולא נזק, שכן אלמלא הצעתה שווי הזכייה היה בגובה כ-6.6 מיליון שקל – בהתאם להצעה השנייה המקורית שהוגשה לוועדה. כך יצא שבשל הגשת ההצעה שלה, רמ"י קיבלה כמליון וחצי שקל מעבר לסכום שהיתה מקבלת לו לא הייתה משתתפת.

עוד לטענת התובעת ברור שגובה הערבות לא מידתי כאשר מחיר הקרקע הוערך ב-1,189,000 שקל בלבד.

"יחס בלתי סביר"

לאורך פסק דינו, השופט רניאל דחה את עמדתה של רמ"י, והבהיר כי לא מצא תימוכין לכך שחובת ההוכחה לגבי שווי הנזק שלכאורה נגרם לה מוטלת על התובעת. "מוטלת על הרשות המינהלית, ועדת המכרזים, חובה לשקול היטב את חילוט הערבות, לאור מטרות הגשת הערבות והנזק שנגרם", כתב. לפי השופט, החובה לדון בנזק שנגרם מוטלת על ועדת המכרזים גם אם התובעת לא הוכיחה דבר.

השופט אף הבהיר כי חילוט ערבות לא אמור להיות פעולה אוטומטית אלא מעשה שצריך להיקבע לאחר שיקול דעת.

במקרה זה, השופט סבר כי "פיצוי מוסכם של 900,000 שקלים, בגין חזרה מהצעה לרכישת מקרקעין בשווי של 1.8 מיליון שקלים, כאשר ניתן למכור את המקרקעין למציע שני תמורת 90% מההצעה שהתובעת חזרה ממנה, הוא יחס בלתי סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש כתוצאה מסתברת של ההפרה".

מאחר שכבר נתן לוועדת המכרזים אפשרות לדיון נוסף בעניין, השופט סבר שאין מקום להחזיר אליה את הדיון פעם נוספת, והחליט לקבוע את סכום החילוט על דרך ההערכה.

לפיכך, השופט קבע, על דרך ההערכה, שרמ"י תשיב לתובעת 300,000 שקל.

לא נפסקו הוצאות משפט.

• ב"כ התובעת: עו"ד דיני מקרקעין רביב רוזנברג
• ב"כ הנתבעים: עו"ד עלאא איוב [פרקליטות מחוז חיפה-אזרחי]

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין