בימ"ש: עובדים שעברו לחו"ל בשל רילוקיישן לא חייבים במס בישראל

פסק דין שניתן לאחרונה בביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה שפך מעט אור על שאלת המיסוי של עובדים שנוידו לחו"ל. השופט רון סוקול ביקש מהמחוקק למצוא פתרונות פשוטים עבור העובדים, שמפאת מורכבות  הנושא, אינם יודעים כיצד לכלכל את צעדיהם.  

בינואר 2006 נוידה עובדת צים לעבוד בהונג-קונג ועברה לגור שם יחד עם בני משפחתה. בעלה התפטר מעבודתו, שני ילדיהם עזבו את מסגרות החינוך, וכולם העבירו את חייהם להונג-קונג. אף שעובדת ציפתה לשהות שם לפחות חמש שנים, היא פוטרה בחלוף שנתיים, בשל חילופי מנכ"ל בחברה, וב-2008 שבו בני המשפחה לישראל.

לכתבות נוספות בנושא:

• שכיר, מגיש דו"ח שנתי למס הכנסה? אין ממה לפחד
• חשבונית בבקשה: כיצד נתמודד עם תופעת העלמות המס?

מאחר ששכר העובדת שולם דרך צים (למרות התנגדותה ודרישתה לקבל את השכר דרך החברה בהונג-קונג), יצא שהיא שילמה מס הכנסה גם בישראל וגם בהונג-קונג.

עם שובה לארץ, היא הגישה למס הכנסה בקשה להחזר מס עבור התשלומים שנוכו ממשכורתה בארץ. אלא שפקיד השומה דחה את בקשתה. העובדת, שחשה כי יש אי-צדק בהחלטתו, הגישה עליה ערעור.

תופעה נפוצה ולא מוסדרת

השופט סוקול הסביר כי שיטת המס בישראל מתבססת על העיקרון הפרסונאלי, שלפיו, הכנסות של נישומים בעלי זיקה לישראל יחויבו במס הכנסה ללא קשר למקום בו הופקו.

שאלת הזיקה לארץ נבדקת לפי "תושבות" הנישום – המקום שבו נמצא מרכז חייו.
השופט העיר כי קביעת מיקום מרכז חייו של עובד שנויד היא משימה מורכבת ביותר, שדיני המס אינם מתייחסים אליה, אף שמדובר בתופעה נפוצה ביותר. מורכבות, שלדעתו של השופט עלולה להביא עובדים מנוידים לפעול לניתוק זיקת התושבות לישראל רק משיקולי מס.

לפי תנאי החוק הנוכחיים, קבע השופט, השאלה היכן היה מרכז חייו של עובד שנויד נבדקת לפי מספר ימי השהייה שלו בישראל בתקופת המס. מאחר שימי השהייה של המערערת ובני משפחתה בארץ היו נמוכים אך גבוליים, החליט השופט לבדוק האם בשנות עבודתה בחו"ל היא ובני משפחתה ראו את מרכז החיים בישראל וכיצד התנהגו בתקופה זו.  

השופט קבע כי במקרה זה ישנם סממנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המעידים כי בין השנים 2006-2007 מרכז חייה של המערערת הועתק להונג-קונג: בעלה התפטר מעבודתו, חשבונות הבנק של המשפחה נוהלו בהונג קונג, ילדיהם התחנכו שם ובני המשפחה אף השתלבו שם במסגרות חברתיות שונות. את המכוניות ששימשו אותם בישראל הם מכרו ואת הדירה שבבעלותם השכירו לתקופה ארוכה. 

השופט הוסיף, שאלמלא השתבשו התכניות, היו המערערת ומשפחתה נשארים למשך כחמש שנים בהונג-קונג. איש מהם לא ציפה לחזור לישראל כל כך מהר.

עוד לדבריו, החלטת צים לשלם למערערת את משכורתה בישראל (בניגוד לרצונה), כלל לא שוללת את העובדה שהמערערת ומשפחתה שינו את מרכז חייהם, וכך גם העובדה שהמעבר היה תחום בזמן.

"נישום יכול לבקש להעתיק את מרכז חייו... לתקופה מוגבלת ובתנאי שבאותה תקופה אכן יתקיימו כל הזיקות במיקום החדש. רצונו של נישום לשוב ביום מן הימים, ואפילו תוך תקופה מוגדרת לישראל, אינו שולל את האפשרות לקבוע כי שינה את מרכז חייו ובלבד שלא מדובר בשינוי ארעי שאין עמו שינוי הזיקות המהותית", נכתב בפסק הדין.

יוצא אפוא, שהשופט סוקול קיבל את הערעור, כך שפקיד השומה ייאלץ לשלם למערערת החזרי מס כמו גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין של 10,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד טיקוצקי 
• ב"כ הנתבע: עו"ד דאוד מפרקליטות מחוז חיפה

* עו"ד מאורי עמפלי עוסק בדיני מיסים

** הכותב לא ייצג בתיק.

*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.