ביטול שומת מס בזמן עבודה בחו"ל ובחינת הזיקות בזמן אמת ולא בדיעבד

1.         ערעור על צווי שומה שהוציא המשיב למערערת בנוגע להכנסותיה בשנים 2006, 2007. המחלוקת בין הצדדים עוסקת רק בשאלה האם המערערת הייתה בשנות המס שבערעור "תושבת ישראל" והאם הכנסותיה מעבודתה בחו"ל חייבות במס בישראל.

רקע

2.         המערערת הינה אזרחית ישראלית, נשואה ואם לשני ילדים, שהתגוררה בישראל בקרית ביאליק. בשנת 2004 החלה המערערת לעבוד בחברת צים שירותי ספנות משולבים בע"מ (להלן "צים"), בתפקיד של הטמעת מערכות פיננסיות. בשנת 2005 הוצע למערערת לעבור ולעבוד בחברת Gold Star Line Ltd (להלן: "גולדסטאר"), שהיא חברת בת של צים, שמקום מושבה בהונג קונג. לאחר ראיון עם מנכ"ל חברת גולדסטאר, ראיון שנערך במשרדי חברת צים בחיפה, התקבלה המערערת לתפקיד סמנכ"ל לענייני כספים של חברת גולדסטאר. בחודש נובמבר 2005 יצאה המערערת את ישראל להונג קונג להכנת הסידורים למעבר המשפחה. בינואר 2006 עזבו כל בני המשפחה, בעלה של המערערת וילדיה, את ישראל והצטרפו למערערת בהונג קונג.

3.         מאז חודש ינואר 2006 ועד חודש אוגוסט 2008 עבדה המערערת בחברת גולדסטאר בהונג קונג. בעלה של המערערת, שעבד טרם היציאה להונג קונג בחברת "ברמד" בישראל, התפטר מעבודתו ושהה עם המערערת בהונג קונג. הבעל לא עבד אלא למד שפה ועסק בטיפול בענייני הבית (ראו אישור ההתפטרות מיום 10.11.2005, נספח "א" למע/1). ילדיה של המערערת שהצטרפו אליה השתלבו בבתי ספר בהונג קונג ולמדו שם (סעיף 10 למע/1).

4.         גולדסטאר שכרה עבור המערערת ובני משפחתה דירת מגורים בהונג קונג בה הם התגוררו בכל תקופת שהייתם בהונג קונג (הסכם השכירות סומן נספח "ה" למע/1).      את דירתם בישראל, דירה שהייתה ברח' אקליפטוס 5/4 בקרית ביאליק, השכירו בני הזוג לשוכרים שונים ובסך הכל הושכרה הדירה עד לשנת 2010.

5.         לגרסת המערערת, בעת שהוצע לה התפקיד ועל יסוד תקופת העסקתם של קודמיה בתפקיד בהונג קונג, ציפתה לעבוד בהונג קונג תקופה של 5 שנים ואף יותר מכך (עמ' 7 וסעיף 21 למע/1). למרות זאת, כבר בשנת 2008, לאחר שהוחלף מנכ"ל חברת גולדסטאר, הודע למערערת על סיום העסקתה, כלומר פחות מ- 3 שנים לאחר שהחלה את עבודתה. ההודעה על הפסקת העבודה נמסרה למערערת במאי 2008 (עמ' 9). עם סיום עבודתה בגולדסטאר הוצע למערערת לשוב ולעבוד בחברת צים (עמ' 7) ועל כן שבה יחד עם כל משפחתה לישראל. בסופו של דבר לא חזרה לעבודה בצים, לטענתה משום שכעסה על דרך ואופן סיום עבודתה בחברת הבת גולדסטאר (עמ' 9).

6.         במהלך שהותה בהונג קונג ועבודתה בגולדסטאר קיבלה המערערת את שכרה באמצעות חברת צים (ראו טפסי 106 שצורפו כנספח "ג" למע/1). לטענת המערערת היא ביקשה לקבל את שכרה ישירות מגולדסטאר אולם בקשותיה נדחו והשכר המשיך להיות משולם דרך צים. חברת צים ניכתה במקור מהשכר המשולם למערערת מס הכנסה בהתאם להוראות סעיף 67א' לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], דהיינו התייחסה למערערת כתושב ישראל שיש לו הכנסה מיגיעה אישית שהופקה או נצמחה מחוץ לישראל.

7.         מתברר עוד כי המערערת נדרשה לשלם גם מס על הכנסותיה בהונג קונג. המס שולם וקוזז מהמס שנוכה על פי פקודת מס הכנסה (ראו טפסי 106 – נספח "ג" למע/1). שכרה של המערערת שולם לה במטבע זר. לגרסת המערערת היא ניהלה את כל חשבונותיה בבנק מקומי בהונג קונג (סעיף 16 למע/1).

8.         מששבה המערערת לישראל, ומאחר וסברה כי אינה חייבת במס בישראל על הכנסותיה מעבודתה בהונג קונג, הגישה בקשה להחזר המס (נספח "ט" למע/1). בבקשתה טענה כי יש להשיב לה את כל סכומי המס שנוכו במקור מהכנסתה על ידי חברת צים, שכן בתקופת השהייה בהונג קונג לא הייתה "תושבת ישראל" ולא חבה במס על הכנסותיה מיגיעה אישית בחברת גולדסטאר.

9.         בקשתה של המערערת להחזר המס נדחתה והמשיב הוציא למערערת שומה בצו. בפירוט נימוקי השומה (נספח "י" למע/1) ציין המשיב כי לגישתו הייתה המערערת "תושבת ישראל" בשנות המס הרלבנטיות (2006-2007) וכי לא התקיימו "התנאים לניתוק תושבות קבע מישראל". המשיב קבע כי יש לראות במערערת כעובדת ישראלית בחו"ל החייבת במס על הכנסותיה על פי סעיף 67א' לפקודה ולכללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב – 1982. על צווים אלו הוגש הערעור הנוכחי.