יובל הנדסה בעמ נ' רשות מקרקעי ישראל חיפה

1.זו תביעת התובעת להשבת סכום ערבות שנתנה לנתבעת במסגרת מכרז צפ/274/2014 לרכישת זכויות חכירה בשכונת שער הגיא ביקנעם עלית. בנושא זה נתתי החלטתי ביום 22.11.17, ולאחר שדחיתי את טענת התובעת לטעות המצדיקה את ביטול הצעתה, קבעתי כדלקמן:

"על פי כל האמור לעיל, אני מבטל את החלטת וועדת המכרזים על חילוט הערבות מיום 27.7.16. התוצאה היא, שעל הנתבעת להשיב לתובעת את הסך של 920,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 18.12.16 ועד לתשלום המלא בפועל. ואולם, וועדת המכרזים רשאית לשקול את שאלת החילוט, ולתת החלטה מנומקת, על פי הראיות והטיעונים שבפניה. על כן, חיוב הנתבעת להשיב לתובעת את הסך הנ"ל ייכנס לתוקפו ביום 22.12.17, אלא אם קודם לאותו מועד תתן וועדת המכרזים החלטה מנומקת בשאלת החילוט המלא, החלקי או העדרו, על פי שיקוליה, ותודיע עליה לתובעת.

אם תחליט הועדה בנושא החילוט קודם ליום 22.12.17, תטען התובעת כל טענה שיש לה כנגד נימוקי ההחלטה החדשה, תוך 14 יום מקבלת החלטת הועדה החדשה, ותעביר העתק טענותיה לנתבעת, אשר תשיב להן תוך 14 יום נוספים. לאחר מכן, ינתן פסק דין בתובענה על טענות הצדדים ביחס לאותה החלטה, לרבות פסיקת הוצאות. "

2.לפי הודעת הנתבעת, הוגשה החלטת ועדת המכרזים מיום 18.12.17. בהחלטה זו, לאחר ציטוט החלטתי מיום 22.11.17, צוטט בהרחבה פסק דינו של השופט מרזל בעת"מ (י-ם) 42572-04-12 איי ווי סי מערכות בע"מ נ' שר התקשורת, ולאחר ניתוח משפטי מקיף, הגיעה הוועדה למסקנה שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה, ולא הוכיחה שלא נגרם לרשות נזק. כמו כן נקבע, שאף אם היתה התובעת מוכיחה שלא נגרם לרשות נזק, אין בכך כדי לסטות מנקודת המוצא בדבר חילוט מלוא הערבות, אלא יש לשקול את היעדר הנזק כאחד השיקולים שיש לשכללם ולאזנם, ומשלא התקיימו נסיבות המיוחדות המצדיקות סטיה מנקודת המוצא של חילוט הערבות, יש לחלט את הערבות במלואה.

3.ועדת המכרזים סברה שהתייחסותה לסוגיית הנזק שנגרם לרשות היא למעלה מן הצורך. על כן, העירה מספר "הערות חשובות" באשר לאופי הנזקים, ולהיותם פיצוי מוסכם. נקבע, שלאחר ביטול הזכייה של התובעת במכרז, ולאחר שהמציע השני הביע את רצונו לרכוש את המגרש אם תבוטל זכיית החברה, התקשרה הרשות עם המציע השני בסך העומד על 90% מהצעתה של התובעת. בכך נגרם, לפי קביעת הוועדה נזק לקופה הציבורית, שכן במקום להתקשר בעיסקה במחיר המקסימלי שהוצע עבור המגרש, בסופו של יום הרשות התקשרה במחיר שהוא 90% מההצעה המקסימלית.

4.הוועדה דחתה את טענת התובעת לפיה בזכותה עלה סכום הזכייה, "שכן אין די בנסיבות הידועות כדי להצביע על עליית מחיר ביחס לשווי הנכס הריאלי, ולא הוכח שההצעה שהוגשה על ידי העותרת איננה משקפת את המחיר שמשקיע סביר היה מוכן לשלם בגין הזכייה".

5.הוועדה קבעה עוד שבשל ביטול הזכייה של החברה נגרם עיכוב בחתימה על חוזה ההתקשרות, וממילא נגרם עיכוב במועדי התשלום ששולמו לרשות, והרשות נאלצה לנהל הליכים נוספים כדוגמת דיון בוועדת המכרזים על ביטול הזכייה, התקשרות עם מציע שני, דיון בשימוע שהתקיים לתובעת, ניהול הליכים בבית המשפט, דיונים חוזרים בוועדת המכרזים לעניין החילוט וכיוצא בזה. נקבע כי הליכים נוספים אלו מעצם טבעם מעכבים ומסרבלים וגורמים נזק לרשות.

6.לבסוף נקבע כי הוועדה לא מצאה שהתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטיה מנקודת מוצא בדבר חילוט מלוא הערבות. אף כי נטל ההוכחה שלא נגרם נזק מוטל על התובעת, והוא אחד השיקולים שיש לשקול ביחד עם נסיבות מיוחדות נוספות, נקבע שנגרם לרשות נזק ועל כן הוועדה חזרה על נימוקי החלטתה מיום 27.7.16, וביקשה לראות בהחלטה זו החלטה משלימה לפי החלטתי מיום 22.11.17.

7.בסעיף האחרון בהחלטתה קבעה הוועדה, כי "היות והערבות אותה הפקידה העותרת הינה ביתר (920,000 ₪ במקום 900,000 ₪) מורה הוועדה על השבת סך של 20,000 ₪".

8.לפי החלטתי האמורה, הגישה התובעת את טיעוניה, וטענה שאף ההחלטה החדשה ונימוקיה אינם סבירים. לטענתה יש להימנע מחילוט מלא בסך של 900,000 ₪, או למצער לבצע חילוט חלקי בלבד. לא אעסוק בטענות של התובעת המתייחסות לנושאים שנדונו בהחלטתי מיום 22.11.17.