מכרז למגרש בקריית שמונה: הצעה גבוהה פי 4 משווי המגרשים לפי הערכת השמאי הממשלתי התקבלה על ידי רמ"י מבלי לבדוק באופן יסודי את הסיבה לכך. בית המשפט קיבל עתירה נגד תוצאות המכרז.
בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת קיבל את עתירתן של 22 משפחות שהתאחדו להגשת הצעה במכרז מקרקעין של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), בה ביקשו לפסול את החלטת הרשות לבחור בהצעתו של רוכש אחר.
העתירה הוגשה לפני כארבעה חודשים נגד רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון, וכן נגד הזוכה במכרז.
המכרז פורסם לפני מספר חודשים לחכירת קרקע לבניית 22 יחידות דיור בקריית שמונה. על פי תנאי המכרז, יזכה בו מי שיציע את המחיר הגבוה ביותר לחכירת הקרקע, לא כולל מע"מ, הוצאות פיתוח ותשתיות.
בחודש אפריל התפרסמה החלטת ועדת המכרזים שלפיה התקבלה הצעתו של הרוכש שעמדה על כ-3.7 מיליון שקל, בהיותה ההצעה הגבוהה ביותר.
הצעת העותרים – השנייה בגובהה ולמעשה השנייה בכלל – עמדה על סך של קצת יותר ממיליון שקלים, כאשר השמאי הממשלתי קבע את ערך הקרקע (כאמור ללא הוצאות פיתוח ותשתיות) לסך של כ-960,000 שקל (אומדן זה נותר חסוי והוצג רק לאחר קביעת הזוכים).
איך יכול להיות פער שכזה בין ההצעה הזוכה להצעת העותרים והערכת השמאי? התשובה פשוטה: הזוכה פשוט עשה טעות, כשגילם בהצעתו גם את הוצאות הפיתוח והתשתיות.
העותרים טענו כי ועדת המכרזים הייתה צריכה לפסול את הצעת הזוכה. בנוסף הם טענו בין השאר כי גם לאחר שהזוכה גילה על הטעות הוועדה התנהלה באופן בלתי סביר כשהתעלמה מפניותיו, במסגרתן ביקש לבטל את זכייתו ולפסול את הצעתו.
כמו כן, העותרים הפנו לכך שהוועדה ביצעה שומה מאוחרת יותר רק בניסיון פסול להכשיר את ההחלטה המקורית בדיעבד, ולנסות להפוך את הצעת הזוכה לסבירה.
לטענת העותרים, יש להכריז על הצעתם כזוכה שכן מתן אפשרות לעריכת מכרז חדש, משהוצגו כל הנתונים שהיו חסויים לרבות השומות והצעת העותרים, תפגע קשות בעיקרון השוויון ובעותרים.
הזוכה עצמו העלה טיעונים דומים לאלה של העותרים, וטען כי טעותו נעשתה בתום לב.
מנגד, רמ"י טענה כי החלטת ועדת המכרזים הייתה סבירה, בפרט לאחר השלמת שימוע לזוכה ומשנתקבלה השומה המאוחרת העדכנית.
שיקול דעת נכון
לאורך כל פסק הדין, השופט דני צרפתי מתח ביקורת חוזרת ונשנית על התנהלותה של רמ"י, וציין כי לא הפעילה את שיקול דעתה בהגינות כלפי הזוכה, שעה שהתעלמה לחלוטין מהפנייה בה פירט כי שגה.
"התנהלות סבירה של ועדת המכרזים, חייבה את העמקת הבירור בנתוני המציע שהציע הצעה כה חריגה, בהשוואה לשומה שבפניה, ללמוד על יכולתו הכלכלית, לברר עימו את פשר ההצעה החריגה שהציע ועוד", כתב השופט.
כמו כן, בניגוד לעמדתה של רמ"י, השופט צרפתי אף סבר שאין מקום להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים, בנימוק שאם הוועדה הייתה פועלת באופן סביר ומפעילה שיקול דעת נכון, הרי שהצעת הזוכה הייתה נפסלת וכפועל יוצא מכך הצעת העותרים הייתה מתקבלת.
בסיכומו של דבר בית המשפט הכריז על הצעת העותרים כהצעה הזוכה במכרז, וחייב את רמ"י לשלם להם הוצאות משפט בסך 20,000 שקל. בנוסף הזוכה חויב לשלם לעותרים הוצאות בסך 5,000 שקל.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד גל הררי עוסק בתחום המקרקעין ובדיני מכרזים והתקשרויות
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין