בית משפט השלום בירושלים קיבל באחרונה תביעה לפירוק שותפות במגרש בעיר וקבע כי בניגוד לעמדת בעלי רוב הזכויות שטענו שהתביעה הוגשה בחוסר תום לב – המגרש יימכר.
בית משפט השלום בירושלים הורה באחרונה על פירוק שותפות במגרש ריק בשכונת בית וגן בעיר. השופטת מוריה צ'רקה דחתה את טענות השותפים המתנגדים לפיהן השותפה שהגישה את התביעה אינה תמימה, ומנסה לעשות רווח מהיר על חשבונם אחרי שרכשה את חלקה בחצי מחיר.
במקור, התביעה לפירוק השיתוף מאוגוסט 2012 הוגשה על ידי שותפה קודמת שהיו לה רבע מהזכויות במגרש. אלא שעוד לפני הדיון הראשון, היא מכרה את חלקה תמורת 2 מיליון שקלים – חצי משווי השוק האמיתי שלו – והקונה החליטה להמשיך את התביעה במקומה.
בתביעה התבקש בית המשפט להורות על מכירת המגרש וחלוקת התמורה בין השותפים. לפי חוק המקרקעין דרך המלך לפירוק שיתוף היא חלוקת השטח בין השותפים אבל לטענתה, המצב התכנוני של השטח מקשה על חלוקתו וביצוע חלוקה כזו עשוי לגרור הפסדים משמעותיים לכולם. לפיכך, לטענתה, מכירה תניב לכל השותפים רווחים יפים יותר וזו הדרך העדיפה.
הנתבעים בתגובה טענו שהם כלל לא מעוניינים בפירוק השותפות והצביעו על כך שהקונה היא שותפה טרייה שרכשה את חלקה תמורת מחיר נמוך שעשויה להרוויח יפה – הרבה יותר מהם – אם המגרש יימכר, מה שמצביע על כך שבחירתה להמשיך בתביעה מלווה בחוסר תום לב המצדיק את דחיית התביעה.
מלבד זאת הם טענו כי אם כבר לפרק את השותפות יש לעשות זאת בדרך העדיפה של חלוקת השטח, שכן בניגוד לטענות התובעת הדבר אפשרי והיא עדיין תניב רווח יפה – פי 2.5 מהסכום שהשקיעה.
התמזל מזלה
לצורך בדיקת הנושא מינתה השופטת צ'רקה שמאי שהעריך כי שווי המגרש בשלמותו קרוב ל-27 מיליון שקל בעוד שאם הוא יחולק שוויו ירד משמעותית ויעמוד על כ-22 מיליון שקל.
בנוסף, השמאי הסביר שאם השטח יחולק, לא ניתן יהיה לנצל את מלוא פוטנציאל הבנייה, וגם אם יתאפשר לבנות עליו יהיה צורך בשיתוף פעולה מלא בין השותפים בכל מקרה.
בהחלטתה, השופטת צ'רקה הסבירה כי החוק והפסיקה מקנים לכל אחד מהשותפים את הזכות לתבוע את פירוק השותפות בנכס כאוות נפשו, כל עוד הוא עושה זאת בתום לב ולא משתמש בזכותו לרעה.
השופטת הבהירה כי עצם העובדה שהתובעת רכשה את חלקה במגרש במחיר "מציאה" אינה מעידה על חוסר תום לב או על ניסיון לנצל לרעה את פירוק השותפות. העובדה שהתמזל מזלה והיא עשתה עסקה משתלמת אינה מונעת ממנה את האפשרות לממש את זכותה לצאת מהשותפות.
בנוסף, השופטת קבעה כי היא שוכנעה שברמה התכנונית לא ניתן לחלק את המגרש בין השותפים, בין היתר לנוכח העובדה כי אין אצל ועדת התכנון והבנייה תשריט לחלוקת השטח.
השופטת צ'רקה ציינה עוד כי גם בהנחה שהחלוקה הייתה אפשרית, לפי חוק ובהתאם להלכות הקיימות, לא ניתן להתעלם מאובדן הערך הפוטנציאלי שעלול להיגרם לשותפים בעקבות זאת. בעניין זה השופטת הסתמכה על חוות דעת השמאי, לפיה חלוקת השטח תשלול ניצול מקסימלי של אחוזי הבניה במגרש ותוביל לפגיעה משמעותית בכלל השותפים.
בסופו של יום, התביעה התקבלה ונקבע שהשותפות במגרש תפורק על ידי מכירתו וחלוקת התמורה.
השופטת שלחה את הצדדים לנהל משא ומתן לצורכי מכירה וההוצאות ייקבעו בסוף ההליך.
- ב"כ התובעת: עו"ד מוטי איצקוביץ' ועו"ד ליאב ברק
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ראובן ברעם ועו"ד עדנה ויצמן-מינץ
עו"ד איל ברנדט
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין