לפסק הדין בעניין מגן נגד עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
המערערים שכרו מהמשיבה דירת חדר וחצי בדיור ציבורי. מספר שנים לאחר מכן, הושכרה למערערים דירה נוספת, הצמודה לדירה הראשונה ובין הדירות נפתח פתח והן אוחדו בפועל לדירה אחת. שנים לאחר מכן רכשו המערערים מהמשיבה בהנחה את הדירה השנייה, והמשיכו לשלם דמי שכירות סוציאליים עבור הדירה הראשונה.
בקשת המערערים לרכוש את הדירה הראשונה בהתאם לחוק הדיור הציבורי נדחתה, והם נדרשו לשלם שכר דירה ריאלי כמקובל במשק.
ע"פ נהלי משרד השיכון, 'זכאי' הינו מי שאין ולא היו לו זכויות כלשהן בדירה או בחלק מדירה.
בית המשפט המחוזי בחיפה קבע בדעת רוב, כי במקרה דנן, 'עמידר' מושתקת ומנועה מלטעון כי המערערים איבדו את זכאותם בשל היותם בעלים של דירה נוספת, באשר דירה זו נרכשה ממנה, ואף בעידודה.
לדברי השופט עמית "לשיטתה של המשיבה, ברכישת הדירה השניה, המערערים ניסרו את הענף שישבו עליו מאז שנת 1962, כשהמשיבה היא שמכרה להם את המסור, מבלי להסביר להם כי בכך הם מאבדים את זכותם להמשיך להתגורר כשוכרים בדירה הראשונה.".
עוד נקבע, כי דווקא בהיבט סוציאלי רחב, קיים חשש שפינוי המערערים מהדירה והרחקתם מבני משפחתם הקרובה, עלול להרע את מצבם ולהעמיס על הקופה הציבורית.
לפסק הדין בעניין מגן נגד עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ
למדור: מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.