המפקחת על המקרקעין קבעה שהצעת היזם להעניק למתנגדת דירה בקומה החמישית סבירה לחלוטין. ערעורה למחוזי נדחה והפרויקט ייצא לפועל
תושבת תל אביב תיאלץ לחתום בעל כורחה על הסכם לביצוע עבודות תמ"א 38 להריסת הבניין בו היא גרה ובנייתו מחדש – כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בעיר כאשר דחה את ערעור האישה על פסק הדין שחייב אותה לחתום. השופטת לימור ביבי דחתה את טענותיה של המתנגדת להפליה ביחס לשאר הדיירים בנוגע לגודל הדירה שהיא עתידה לקבל ומיקומה. בכך ניתן אור ירוק לתחילת העבודות.
הבניין המדובר ברחוב זכרון יעקב כולל 12 דירות, והדירה של המערערת נמצאת בקומה השלישית והאחרונה. בהתאם לתכנית, הבניין עתיד להיהרס ולהיבנות מחדש באופן שיכלול 26 דירות ויהיה חסין מפני רעידות אדמה.
למעט המערערת, כלל הדיירים חתמו על ההסכם עם היזם לביצוע העבודות. לנוכח סירובה, יתר הדיירים הגישו תביעה למפקחת על המקרקעין על מנת לכפות עליה להסכים לפרויקט.
בכתב ההגנה טענה האישה, עורכת דין במקצועה, כי הסכם התמ"א שמבוקש לאכוף עליה מפלה אותה בהשוואה ליתר הדיירים. כך לטענתה, תוספת השטח שהיא תקבל לדירתה מביצוע הפרויקט נמוכה לעומת זו שיקבלו בעלים של דירות גדולות משלה.
עוד טענה המערערת כי היא מופלית בנוגע למיקום הדירה שהיא עתידה לקבל. לשיטתה היא זכאית לדירה בקומה השישית בעוד שבפועל הוצעה לה דירה בקומה החמישית. המערערת אף הוסיפה שדירתה כיום נמצאת בסמוך לגג כך שהיא עדיפה על יתר הדירות ויש להעניק לה בשל כך הטבות ייחודיות.
להשוות תפוח לתפוח
לאחר שהמפקחת דחתה את מלוא טענותיה של הדיירת וחייבה אותה לחתום על הסכם התמ"א, הגישה הדיירת ערעור למחוזי בו חזרה על טענותיה. יתר הדיירים (המשיבים) ביקשו לכבד את פסק הדין.
השופטת לימור ביבי אימצה את מסקנות המפקחת. בסוגיית מיקום דירתה העתידית של המערערת כתבה השופטת כי היא מקבלת את קביעת המפקחת לפיה היא לא הופלתה בהשוואה ליתר הדיירים שכן כל בעלי הדירות מאותו סוג כמו של המערערת - דירות הנמצאות ב"חצי" קומה - קיבלו דירות בקומה החמישית. המפקחת הוסיפה שהדירה אותה מבקשת המערערת לקבל לעצמה בקומה השישית מגלמת תמורה גבוהה יותר מזו שמגיעה לה.
גם בעניין התוספת לשטח דירת המערערת התקבלה קביעת המפקחת. השופטת כתבה כי "יש לבחון האם קיימת אפליה בין בעלי הדירות – קרי האם השווים זוכים לתמורה שווה". ואולם המערערת, בעלת דירה בינונית, אינה שווה לבעלי הדירות הגדולות בבניין כך שלא הופלתה.
לדברי השופטת, ככל שהדירה גדולה יותר, טבעי שהיא תקבל תוספת שטח נרחבת יותר במסגרת הפרויקט. בהקשר לכך היא הוסיפה שמדובר בהפרשי גודל זניחים של פחות מ-3 מ"ר וממילא לא מדובר בפגיעה מהותית במערערת.
השופטת אף דחתה את ניסיון המערערת לשוות לדירתה כיום נופך ייחודי בהיותה צמודה לגג, כאמצעי לקבלת הטבות. היא קבעה שקיימים גם חסרונות לדירת גג כמו למשל רטיבות מגשמים, ובפועל אין בדירת המערערת תכנון ייחודי.
לפיכך השופטת דחתה את הערעור והשיתה על הדיירת הוצאות בסך 10,000 שקל.
- ב"כ המשיבים: עו"ד מנחם עופר, עו"ד אורן ארדן ועו"ד חן גרינהאס
עו"ד מאיר לנקרי
עוסק/ת ב-
תמ"א 38
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין