בהחלטה תקדימית מלפני ימים ספורים, השופט אלון גביזון מבית המשפט למשפחה בבאר שבע דחה תביעת אבהות שהגיש בדואי מהדרום, אב ל-56 ילדים משבע נשים שונות, שבה ביקש להכיר בשלושת ילדיו משתי נשותיו.
בתביעת אבהות שהגישו בדואי מהדרום ושתי נשותיו הפלסטינאיות בספטמבר 2016 התבקש סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון, להכיר באבהותו על שלושה קטינים בגילאי 4, שנתיים ושנה, שלטענתו נולדו לו מנשים אלו.
במהלך התביעה התברר כי לתובע 56 ילדים משבע נשים שונות מתוכם רק 48 ילדים רשומים במשרד הפנים כילדיו, וכי הוא נשוי ל-4 נשים ששתיים מהן פלסטיניות.
כידוע, "פוליגמיה" – נישואין ליותר מאישה אחת – אסורים על פי חוק במדינת ישראל והעונש בגינם הוא עד 5 שנות מאסר. תופעה זו רווחת בעיקר בפזורה הבדואית ולפי מחקרים מאפיינת כ-30% מכלל הנישואין בחברה זו.
המעניין הוא שלתהליכי המודרניזציה ולעלייה במעמד האישה במגזר זה אין כל השפעה על צימצום התופעה. להפך – נישואין אלו הולכים ונהיים נפוצים יותר ובשנים האחרונות ואף נוסף להם מן נוהג של נישואין לנשים פלסטיניות שאין להן אישור כניסה לישראל.
על רקע זה מוגשות תביעות אבהות רבות, אשר בדרך כלל מתקבלות על ידי בתי המשפט (לאחר בדיקת רקמות) ובכך סוללות בפני המשפחה את הדרך לזכאות לדמי ביטוח לאומי, וככל כשמדובר בילדים לאמהות פלסטיניות – אף פותחות פתח להסדרת מעמד הילדים בישראל.
התביעה המדוברת הייתה יכולה להיות עוד אחת מהתביעות הללו בהן המערכת המשפטית מגלה אוזלת יד מול תופעת הפולגימיה החמורה אשר מחלישה את הנשים ודנה את המשפחה המורחבת לחיי עוני – על ידי כך שהיא מעניקה לבעל פורע החוק – את הסעד שביקש.
אלא שהפעם סגן הנשיאה גביזון החליט בפסק דין מפורט לדחות את התביעה, מבלי להורות על ביצוע בדיקות כלשהן להוכחת האבהות.
נקיון כפיים
השופט גביזון כתב בפסק דינו כי נישואי פולגימיה אינם עולים בקנה אחד עם ערכי הדמוקרטיה והשוויון בין המינים, וכי העדר אכיפה בנושא פוגע בשלטון החוק ומשדר כי הנגב הוא "שטח הפקר".
כמו כן, השופט פירט את השלכות התופעה על התא המשפחתי בהיותה גורמת לסכסוכים בתוך המשפחה, מחלישה את מעמד האישה וגוזרת על המשפחה חיי עוני. לצד זאת פורטו גם השלכותיה על המדינה – אשר נאלצת להשקיע משאבים כלכליים רבים במימון משפחות עניות אלו.
לגישת השופט, מדיניות הסיוע למשפחות לא רק שאינה פותרת את הבעיה אלא אף תורמת לעידוד התופעה ולחיזוקה.
באשר לנישואים פוליגמיים לנשים פלסטיניות, השופט ציין כי התופעה חמורה אף יותר, הן משום שהיא כרוכה בביצוע עבירות נוספות כגון שהייה בלתי חוקית, והן משום שנשים אלו מוחלשות יותר מעצם היותן חסרות מעמד בישראל ותלויות לחלוטין בבעל.
השופט כתב שהתרחבות התופעה מחייבת "בחינה מחודשת של עמדת בית המשפט" והציע לאמץ מדיניות הנמנעת מלתת את הסעד המבוקש לתובע פוליגמי ולאישתו – השוהה הבלתי חוקית, בנימוק שתובע שאינו נקי כפיים, וכמי שהפר את החוק ברגל גסה אינו זכאי לקבל את הסעד המבוקש.
בסיכום דבריו, השופט הורה להמציא את החלטתו לידי שר הביטחון, שרת המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ומפקד מחוז דרום במשטרה – בתקווה להביא לשינוי במדיניות הטיפול בתופעה.
- ב"כ התובעת: עו"ד אלמדעמה
- ב"כ הנתבעת (המדינה):פרקליטות מחוז דרום
עו"ד עלי שקיב (שכיב)
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין