קשיש כבן 80 נדהם כשקיבל מכתב מביטוח לאומי שבו נטען כי שולמה לו קצבת זקנה ביתר ועליו לשלם כעת חוב של כ-77 אלף שקל. פניותיו ותחינותיו לוועדה לביטול חובות לא סייעו לו במיוחד, והוא נאלץ להילחם במוסד בבית הדין לעבודה.
בשנת 2000 אושרה למורה שיצא לגמלאות קצבת זקנה שכללה גם תוספת קצבה בעד זוגתו, העובדת כעצמאית. כשמונה שנים לאחר מכן, קיבל הגמלאי מכתב מביטוח לאומי שלפיו עליו להחזיר לו כ-77 אלף שקל על גמלאות ששולמו לו ביתר כיוון שזוגתו השתכרה יותר מההכנסה המותרת.
בכל שאלה בנושא ביטוח לאומי
ניתן לפנות ל - עורך דין ביטוח לאומי
הגמלאי ניסה להסביר למוסד שכלל לא ידע שעליו לעדכן על הכנסות זוגתו וביקש לבטל את החוב. הוועדה לביטול חובות של ביטוח לאומי סירבה תחילה לבקשתו לחלוטין, אך בסופו של דבר הוא הגיע להסדר שלפיו החוב יופחת ב-10% והוא ישלם אותו בתשלומים.
בפברואר 2009, לאחר ששילם את החוב במלואו, הגיש הגמלאי תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בבקשה לביטול החוב ולהשבת הכספים ששילם.
התובע טען כי כל הנתונים על הכנסות אשתו היו בידי ביטוח לאומי, שיכול היה להפחית את הקצבה מבעוד מועד במקום להביא לצבירת חוב של עשרות אלפי שקלים.
לטענתו, הוא פעל בתום לב, שכן לא היה מודע לכך שהמחלקות השונות בביטוח לאומי לא מסונכרנות. עוד הוא טען כי בסופו של דבר גם נגבו ממנו כספים ביתר.
בית הדין לעבודה המליץ לוועדה לשקול להפחית מהחוב משמעותית. בפברואר 2012 הודיעה הוועדה שזה לא יקרה, והתובע טען כי ההחלטה לא סבירה.
ביטוח לאומי טען בין היתר, שעוד בשנת 2001 הוא הודיע לתובע במכתב שעליו לעדכן על כל שינוי בהכנסות, ולכן התובע חטא בכך שלא הודיע לו על אודות הגידול בהכנסות זוגתו. המוסד הכחיש כי נגבו מהתובע סכומים כלשהם ביתר וטען שהחלטת הוועדה התקבלה כדין.
אפס התחשבות
סגנית הנשיאה הדס יהלום האמינה לתובע – אזרח שומר חוק – שלא ידע על המכתב מביטוח לאומי ושלא עדכן את המוסד על הכנסות אשתו בתום לב.
ואולם, השופטת ציינה שתום לבו של התובע אינו שולל את זכותו החוקית של ביטוח לאומי לנכות גמלה ששולמה ביתר. עם זאת, הבהירה השופטת, כי כל החלטה בנושא כזה צריכה להילקח תוך הפעלת שיקול דעת ולאחר בדיקת נסיבות המקרה המסוים.
בהקשר זה פסקה השופטת שההחלטה האחרונה של הוועדה לביטול חובות לקתה בפגמים ואינה סבירה. כך, בהחלטה צוין כי התובע אשם בחוב כיוון ש"לא טרח" לעדכן על הכנסות זוגתו. אלא שקביעה זו כלל לא מתיישבת עם הנסיבות שבהן התובע פעל בתום לב ובאמת לא ידע כי חובת העדכון חלה עליו.
פגם נוסף היה חוסר ההתחשבות המוחלט במצבו של התובע: אדם כבן 80, חולה לב, שמתפרנס מגמלת זקנה ומפנסיה של מורה. גם עובדת היותו אזרח שומר חוק שכיסה את חובו וטיפל בו מיידית לא נלקחה בחשבון.
משכך, החליטה השופטת שהוועדה תדון שוב בעניינו של התובע, בהתאם לשיקולים שמנתה בפסק הדין, ותבדוק את האפשרות להפחית משמעותית את החוב. יתרה מזו, קבעה השופטת שביטוח לאומי ניכה מקצבת התובע ביתר, ועליו להשיב לו 1,334 שקלים בצירוף הפרשי ריבית והצמדה ובתוספת הוצאות משפט של 4,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד קיציס
- ב"כ הנתבע: עו"ד הררי
* עו"ד ונוטריון לואי גנאים עוסק בדיני עבודה וביטוח לאומי
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין