אשרת השהייה של העובדת הזרה הסתיימה. הקשיש טען כי הוא זקוק לה באופן אישי – אחרת מצבו ידרדר. דיין בית הדין לעררים הבין לליבו והורה לבחון את הנושא בשנית.
בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל שבירושלים הורה לאחרונה לבחון מחדש בקשתו של קשיש הסובל מדיכאון וחרדות לאפשר למטפלת הסיעודית שלו – אזרחית הפיליפינים – להישאר בארץ לתקופה נוספת אף שאשרת השהייה שלה פקעה.
הדיין מיכאל זילברשמיד הבהיר כי משרד הפנים פעל כדין כשדחה את בקשת הקשיש, שכן אישור כזה ניתן רק כשמוכח טעם הומינטארי קיצוני ומובהק. עם זאת, מצבו הנפשי של האיש והנתונים הרפואיים שהוצגו בפניו מצדיקים בכל זאת שמשרד הפנים יבדוק את הנושא בשנית.
לפני כשנתיים אשרת השהייה של המטפלת הסיעודית שליוותה את הקשיש במשך שנים פקעה, והוא ביקש ממשרד הפנים (רשות האוכלוסין וההגירה) לאשר לו להמשיך להעסיקה מטעמים הומניטריים חריגים. המשרד דחה את בקשתו וקבע כי לא מדובר במקרה קיצוני המצדיק לסטות מהוראות החוק האוסרות על המשך השהייה של המטפלת בישראל.
הקשיש לא ויתר. בערר שהגיש באמצעות עו"ד טל אופיר ממשרד כהן, דקר, פקס וברוש ועו"ד מריה צ'רנין דקל, הוא טען כי מדובר בדיני נפשות והוא זקוק למטפלת נואשות.
לערר צורפו מסמכים רפואיים שתיארו את מצבו הרפואי והנפשי הקשה והובעה בהם תמיכה מובהקת בהישארות המטפלת הספציפית שסייעה לו רבות. בין היתר הופנה בית הדין לחוות דעת רפואית שלפיה ניתוקו של העורר מהמטפלת עלול לתגובה דיכאונית קשה, וכן למכתב מהפסיכולוגית שלו המציינת כי הוא זקוק לליווי של דמות מוכרת כדי להתמודד עם החרדות מהן הוא סובל.
מנגד, משרד הפנים חזר על החוק והנוהל החלים על המקרה וקובעים במפורש כי אישור המשך העסקה יכול להינתן רק במקרים מוגבלים ומצומצמים שבהם מוכח צורך הומניטארי מובהק. לטעמו, המקרה של העורר אינו כזה והוא יכול בקלות למצוא מטפל חלופי.
הנתונים העדכניים שכנעו
הדיין מיכאל זילברשמיד ציין כי התערבות בהחלטת של משרד הפנים תיעשה בדרך כלל רק כאשר נראה שההחלטה הונעה משיקולים פסולים או שהמשרד התעלם מנתונים חיוניים או פעל בניגוד לחוק, אך זה לא המקרה.
הדיין ציין כי לא מצא פגם בשיקול הדעת של משרד הפנים, שבחן את כל השיקולים הרלוונטיים ואת טענות העורר והמטפלת, והגיע להחלטה שהולמת את לשון החוק והנוהל.
אלא שעם זאת, המסמכים הרפואיים העדכניים שהגיש העורר וההתרשמות ממצבו הכללי, שכנעו את הדיין כי יש מקום לבחון את הבקשה בשנית.
לפיכך הערר התקבל במובן זה שמשרד הפנים ידון בעניינו של העורר פעם נוספת וייתן החלטה חדשה. לא נפסקו הוצאות.
לפסק הדין בערר (י-ם) 2064-19
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין