שני מסתננים שגורשו מהארץ טענו שנשקפת להם סכנת חיים במדינות האפריקאיות שאליהן נשלחו. הם ביקשו לעיין בהסכמים של ישראל עם המדינות, אך העליון סירב לבקשתם בשל החשש לפגיעה אנושה ביחסי החוץ של ישראל.
לאחר שישראל חתמה על הסכמים עם שתי מדינות אפריקאיות שהסכימו לקלוט את המסתננים המגורשים, פורסם נוהל מספר 10.9.2003 המסדיר את יציאת המסתננים ממרכז חולות למדינות העולם השלישי.
לבירורים בענייני אשרות
עורך דין אזרחות ואשרות
הנוהל קובע כי ישראל תציע למגורשים לצאת לאחת המדינות הללו ולמסתנן יהיו 30 יום להודיע על החלטתו. אם הוא מסרב לצאת לשם יוצא נגדו צו משמורת (מאסר).
שני מסתננים, אזרחי אריתריאה, ששהו בארץ באופן לא חוקי במשך שש שנים עד שנתפסו ב-2014 והועברו למתקן חולות, סירבו לצאת למדינות שהוצעו להם בטענה שנשקפת שם סכנה ממשית לחייהם.
בהתאם לנוהל, הוצאו נגדם צווי משמורת, אך הם עוכבו בעקבות עתירה שהגישו השניים לפני כחודשיים לביטול הנוהל. לעתירה, שנדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע, הצטרפו מספר ארגוני זכויות, בהם האגודה לזכויות האזרח וקו לעובד.
המסתננים טענו שהמדינות האפריקאיות אינן מקיימות את ההסכמים עם ישראל וביקשו מהמדינה נתונים לגבי ההסכמים ואופן היישום שלהם.
אלא שהמדינה הציגה תעודת חיסיון שבה אסר ראש הממשלה נתניהו לחשוף את תוכן ההסדרים ואפילו את זהות המדינות, כיוון שהדבר עלול לפגוע ביחסי החוץ של ישראל. לפיכך, טענה המדינה כי אינה רשאית למסור כל מידע בדבר ההסכמים.
העותרים לא קיבלו זאת והגישו לבית המשפט העליון עתירה לגילוי הראיות החסויות.
הם טענו, בין היתר, כי רק חשיפת ההסכמים והנתונים תאפשר להם להוכיח שצפויה סכנה לחייהם וחירותם, שנתמכת בעדויות פליטים שגורשו ותועדו במחקרים שונים. העובדה שזכויות היסוד שלהם עומדות על הפרק, הוסיפו, מצדיקה להסיר את החיסיון.
העותרים חלקו על כך שחשיפת ההסכמים תפגע במדינה. לטענתם, זהות המדינות נחשפה בתקשורת, וממילא נמסרת למסתננים בעת הריאיון. מעבר לכך, ההסכמים הללו נדונו בדוחות של ארגונים בינלאומיים ואין כל סיבה שלא יהיו חשופים גם לעיני בית המשפט.
אלא שהמדינה עמדה על כך שחשיפת המסמכים תגרור פגיעה אנושה ביחסי החוץ של ישראל והמדינות האפריקאיות, שעמן מתקיים שיתוף פעולה אסטרטגי נרחב, שאינו עוסק רק בסוגיית המסתננים.
המדינה הסבירה שהיא עושה כל שביכולתה כדי לוודא שהמדינות מקיימות אחר התחייבויותיהן, ובן היתר שלא נשקפת למסתננים סכנה על בסיסי דת, גזע או השתייכות פוליטית, שהן אוסרות על עינויים ומחויבות לאפשר למסתנן חיים בכבוד.
בנוסף יש בקרה ומעקב אחר יישום ההסכמים ומקשר שנוצר עם המסתננים שגורשו עלה שרובם המכריע לא דיווח על בעיות מיוחדות.
אינטרסים כבדי משקל
השופטת ענת ברון, שעיינה בהסכמים וביתר המסמכים החסויים, החליטה שיהיה זה מסוכן מדי לחשוף אותם.
השופטת מצאה כי החשיפה עלולה לפגוע קשות ביחסי החוץ של ישראל. חשאיות ההסכמים, הבהירה השופטת, היא תנאי יסוד להסכמת המדינות הללו לסייע בפתרון בעיית ההסתננות. הפרת התחייבות זו מצד ישראל, כתבה, עלולה לפגוע באינטרסים כבדי משקל שאינם קשורים למסתננים.
כדי לתקוף את הנוהל במסגרת העתירה, המשיכה השופטת, העותרים צריכים להוכיח שזכויותיהם אינן נשמרות במדינות האפריקאיות. הוכחות כאלה נאספו על ידי העותרים, כפי שהראו, והם גם ממשיכים לאסוף ראיות, כפי שציינו.
מכאן, שההסכמים אינם הראיה היחידה שיכולה לסייע בהוכחת טענותיהם, ולכן ויש לשמור על האינטרס של ישראל להשאיר אותם חסויים. לא נפסקו הוצאות.
- ב"כ העותרים: עו"ד ע' בן דור, עו"ד א' כהנא
- ב"כ המשיבים: עו"ד י' גנסין, עו"ד ר' רוזנברג, עו"ד מ' פרימן
* עו"ד דוד אנג'ל, מומחה לדין הזר, עוסק במשפט מנהלי, אשרות ואזרחות בישראל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין