התאונה אירעה ב-2014, כאשר רכב ללא ביטוח, בו נסעו שלושה צעירים נפל לתעלה והתהפך. קרנית ניסתה להתנער מפיצוי למשפחות ההרוגים, כאשר חלקה על זהות הנהג, אך השופט דחה את עמדתה.
השופט דב גוטליב מבית משפט השלום ברמלה קיבל את תביעתם של בני משפחתם של שני צעירים שנהרגו בתאונת דרכים קטלנית בשנת 2014, והורה ל"קרנית" (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים) לפצות אותם בלמעלה משני מיליון שקלים. עם זאת, עבור חלק מהפיצוי קרנית תקבל החזר מבני משפחתו של מי שנהג ברכב, ונהרג גם הוא.
התאונה אירעה בדרום הארץ לא רחוק מבאר שבע, כאשר שלושה חברים (אחד מהם הנהג) נסעו ברכב ללא ביטוח, שניסה לעקוף מיניבוס. לאחר שיצא לעקיפה, נהג הרכב ניסה לחזור לנתיב נסיעתו כשראה שהדרך אינה פנויה, אך פגע באחד מגלגליו של המיניבוס, איבד שליטה והתהפך בתעלה סמוכה. גופותיהם של השלושה נמצאו מוטלות מחוץ לרכב, כך שקשה היה לקבוע מי מהם נהג בו.
יורשיהם של שניים מהם הגישו תביעות פיצויים נגד קרנית, האחראית לפיצוי נפגעי תאונות שבהן מעורבים רכבים לא מבוטחים.
התובעים טענו כי מי שנהג ברכב היה המנוח א', אולם קרנית טענה שיכול להיות שאחד משני המנוחים האחרים (שיורשיהם הגישו את התביעות) הוא שנהג.
למחלוקת זו היתה חשיבות מכרעת, משום שלשניים לא היה רישיון נהיגה תקף בזמן התאונה ולכן לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונת דרכים, אם אחד מהם היה הנהג, יורשיו אינם זכאים לפיצויים.
גם הבעלים אחראי
השופט גוטליב שוכנע כי אף שלא נמצאה לכך ראייה ישירה, לפי השכל הישר סביר יותר שהמנוח א' הוא שנהג ברכב, כטענת התובעים. ראשית, משום שהוא היה המחזיק והמשתמש העיקרי ברכב, ודוד שלו מסר למשטרה, ומאוחר יותר העיד בבית המשפט, שראה אותו נוהג ברכב שעות ספורות לפני התאונה.
עדות נוספת, בין היתר, שחיזקו את מסקנה זו היו עדות בן דודו של א', שעל שמו רשום הרכב (אף שמסר גרסה לא ברורה לגבי הקשר בינו לבין הרכב).
עם עדויות אלה התיישבו מסקנותיו של בוחן משטרתי, וכן עדותה של אמו של אחד המנוחים האחרים, שטענה כי בנה מעולם לא למד נהיגה ולא נהג ברכב כלשהו. כמו כן, השופט הוסיף כי לא הוצגה כל ראייה המצביעה על כך שמי משני המנוחים האחרים נהגו לנהוג ברכבים ללא רישיון נהיגה.
בהמשך פסק הדין השופט העריך את גובה הפיצוי ליורשיהם של שני המנוחים בלמעלה ממיליון שקל לכל תביעה. עיקר הפיצוי הוא עבור הפסדי שכר לעתיד ("שנים אבודות").
בתוך כך השופט קיבל הודעת צד שלישי שהגישה קרנית נגד בעל הרכב (בן דודו של א') וכן נגד יורשיו של המנוח א'. השופט הבהיר כי אף שבן הדוד לא היה המשתמש ובעל השליטה ברכב, יש להטיל עליו אחריות בשיעור של 10%, כבעלים רשום על רכב שבוצע בו שימוש ללא ביטוח.
בהקשר זה השופט הזכיר כי לפי חוק הפיצויים, זכותה של קרנית לקבל החזר אינה רק כלפי מי שנהג ללא ביטוח, אלא גם כלפי בעל הרכב, וכן נגד יורשיו של הנהג, שנכנסים בנעליו כיורשים.
90% מדמי שיפוי הוטלו על יורשי המנוח א' (אמו ואחרים), אולם השופט הדגיש כי הם ישלמו לקרנית רק עד גובה סכום העיזבון שהותיר אחריו א'. על יתר הסכום שתשלם קרנית לתובעים היא לא תקבל פיצוי.
· ב"כ התובעים 1-3: עו"ד בשאר מועלם
· ב"כ התובעים 1-10: עו"ד דניאל שבח, עו"ד רויטל דויטש ואח'
· ב"כ הנתבעת: עו"ד אילן ירון ואח'
· ב"כ צד ג' 1: עו"ד נואף אבו קוידר
עו"ד רן שקד
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין