- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- דיני עבודה
- ביטוח
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- דיני תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- משפט מנהלי וחוקתי
- גישור ובוררויות
- משפט בינלאומי
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני חינוך
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- ירושות וצוואות
- נוטריון
קיבל את כל ירושת האב – ויחזיר לאחיו מיליונים
התובע הפקיד כ-4.6 מיליון שקל בחשבון משותף לו ולאביו, אך נושל מצוואתו. בית המשפט חייב את אחיו, היורש היחיד לפי הצוואה, להשיב לו כ-3.7 מיליון שקל בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות משפט
אב ובנו ניהלו חשבון משותף בו שימש הראשון נאמן. האב הותיר צוואה לבן אחר, ובמועד מותו - נותר החשבון ללא יתרה. בתביעה שהגיש האח המנושל, טען כי מדובר בכ-3.7 מיליון שקל השייכים לו, שהועברו שלא כדין לאחיו מתוקף היותו יורש האב. השופטת מירית פולוס מבית המשפט למשפחה בראשון לציון קיבלה את טענתו, וחייבה את אחיו בהשבת הון העתק.
התובע, תושב חו"ל, והנתבע, המתגורר בארץ, הם אחים – ילדי גבר שהלך לעולמו ב-2018. עובר למותו ערך האב צוואה, במסגרתה הוריש את כל רכושו לבנו שבישראל. במקביל, ניהל עבור בנו המתגורר בחול, כנאמן, חשבון משותף בארץ, אליו הפקיד הבן בסך הכול כ-4.6 מיליון שקל. על-פי מומחה בית המשפט, לאורך השנים הועברו לתובע, בין בנדל"ן ובין בכספים, כ-900 אלף שקל.
על המדוכה נותרו, אם כן, כ-3.7 מיליון שקלים שלטענת התובע אביו העבירם שלא כדין לנתבע, כיורשו הבלעדי. הוא סיפר שסמך על אביו כי ישקיע את כספיו על-פי שיקול דעתו ובהתאם לניסיונו, כמנהל חשבונות, אולם מבירור שערך, גילה לתדהמתו כי ביצע את העברות הענק תוך ריקון החשבון לחלוטין. בנסיבות אלה, דרש את השבת הסכום בתוספת הצמדה וריבית, כ-4.6 מיליון שקל.
מנגד טען היורש שאין מדובר בממון אחיו אלא ב"כספים משותפים" אשר נועדו לצרכי המשפחה בכללותה. "לא היה אצלנו מה שלי ומה שלך, היה מישמש", העיד בבית המשפט. בסיכומיו הוסיף הנתבע טענה חדשה, כי מדובר בכספים שהעביר אחיו במתנה לאביהם – ומשכך ירש אותם כדת וכדין, בהינתן קיום הצוואה לטובתו.
"מה לנתבע ולכספים אלו?"
אבל השופטת פולוס לא שוכנעה מטענות היורש. "הנתבע לא הוכיח אף לא בדוחק את גרסתו הלא ברורה – שמדובר בכספים שהיו שייכים לו, ולחילופין כספים שאמורים היו לשמש את כל בני המשפחה", כתבה. היא קבעה שמדובר בטענה מסוג "הודאה והדחה" שהנטל להוכיחה רובץ על הטוען אותה, ואולם למסקנתה הנתבע כשל בכך. לבסוף אף דחתה את טענת המתנה.
"בסופו של יום – כספים שיצאו מחשבונות התובע הופקדו בחשבון בנק על שם התובע ואביו. מה לנתבע ולכספים אלו? לבית המשפט לא הוכח דבר", הודגש בפסק הדין. השופטת הבהירה כי אין, למעשה, מחלוקת שמיליוני השקלים הועברו מחשבונות של הבן בחו"ל לחשבונו בישראל, המשותף לו ולאב, כלומר "הפשט הוא כי מדובר בכספי התובע", כאשר "על הטוען אחרת להוכיח טענה זו".
ברמת התוצאה שוכנעה השופטת, אם כן, כי סכום העתק שעל הפרק, 3,693,847 שקל, שייך לתובע בלבד, אלא שהוא הועבר לאחיו, על רקע בחירתו כיורש הבלעדי של האב. בנסיבות אלה, חייבה את הנתבע בהשבת מלוא הסכום, בתוספת הצמדה וריבית, עד לתקרה עליונה בדמות סכום התביעה, 4,625,545 שקל. בנוסף חויב היורש לשלם לאחיו הוצאות משפט בסך 50,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד גלעד חשן
- ב"כ הנתבע: עו"ד יולי אזולאי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
