טיפלו בדודתם הקשישה – והשתלטו על רכושה

אחייני המנוחה קיבלו צוואה לטובתם לאחר שהטעו אותה לחשוב כי אחיה האהוב, שהפסיק לטפל בה בשל דיכאון, מעל בכספיה. ביהמ"ש קיבל את התנגדותו והוא יקבל נתח מהירושה

בית המשפט למשפחה בתל אביב ביטל צוואת קשישה ערירית לטובת שניים מאחייניה אשר החלו לטפל בה לאחר שאחיה, שדאג לצרכיה, שקע בדיכאון. השופטת גלי רון התרשמה מפגמים בצוואה האחרונה ומהטעיית המנוחה לחשוב כי אחיה, שנכלל בצוואתה הקודמת, מעל בכספיה והותירה חסרת כול. התוצאה: קבלת התנגדותו וקיום הצוואה הראשונה.

בתחילת 2009 ערכה המנוחה צוואה המחלקת את דירתה בין המתנגד, אחיה למחצה, לבין שני אחייניה-המבקשים ואדם נוסף (רבע לכל אחד). ב-2018 לקה האח בדיכאון, והעביר את שרביט הטיפול במנוחה לאחייניה. כשנה לאחר מכן, ביולי 2019, נערכה צוואה שלפיה האח ינושל מעיזבון אחותו וכי רכושה, למעט 15 אלף דולר, יוענק אחרי מותה לאחייניה בלבד.

באוקטובר 2020 הלכה המורישה לעולמה בגיל 90, כשהיא אלמנה וערירית. מסרב להשלים עם נישולו, הגיש אחיה התנגדות לצוואתה האחרונה, בטענה כי חתמה עליה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד אחייניה, אשר נטען כי "הסיתו אותה נגדו והעלילו כי מעל בכספה, תוך ניצול היותה קשישה מוחלשת". בית המשפט התבקש לקיים את הצוואה הראשונה.

מנגד טענו המבקשים כי מדובר בצוואה המשקפת נכוחה את רצון דודתם, ועל כן יש לקיימה. נטען שהיא כעסה על אחיה מכיוון ש"מעל בכספיה, נעלם מחייה ולא השיב לפניותיה", וזו הסיבה שבגינה בחרה להדיר אותו מעיזבונה. הם, מן העבר השני, שימשו לה כמשפחה, חגגו עמה אירועים וחגים, ודאגו לכל צרכיה, כך לפחות טענו.

קיבלו ממנה סכום עתק

אלא שהשופטת רון התרשמה כי האחיינים ניצלו את העברת אחריות הטיפול במנוחה לידם על מנת להשתלט על רכושה ולרקוח עבורם צוואה המעניקה להם את רוב עיזבונה, תוך נישול אחיה ממנו.

למסקנת השופטת, "מבקשי הקיום ניצלו את העובדה כי 'שרביט' הטיפול במנוחה הועבר לידיהם, ניצלו את חולשתה הפיזית של המנוחה ואת תלותה בהם, השפיעו עליה ועודדו אותה לחשוב, תוך הטעייתה, כי המתנגד מעל, כביכול, בכספיה והותיר אותה חסרת כל", עד שהיא "בחרה" לשנות מצוואתה הקודמת ולהותיר רק להם את כלל רכושה, למעט 15 אלף דולר.

אלא שהראיות העלו כי גם האחיינים נהנו מכספה: באוגוסט 2017, עוד לפני שהחלו לטפל בה, הועברו מחשבונה 241 אלף שקל לחשבונם, באופן בלתי מוסבר ומעורר חשד. לזאת הוסיפה השופטת פגמים מהותיים בהליך עריכת הצוואה, כגון אי-חתימת המנוחה בפני שני עדים כנדרש. מתמלולי שיחות של העדים עלה כי כל אחד מהם חתם ללא נוכחות המנוחה וחברו, העד הנוסף. כמו כן עלה ספק לגבי הקראת הצוואה למנוחה, וזאת בין בשפה העברית ובין בשפת האם שלה, פרסית.

אחד מעדי הצוואה סיפר מפורשות, בהקשר הזה, כי עורך הדין שערך את הצוואה לא הקריא אותה למנוחה לפני שחתמה עליה. השופטת הדגישה כי "הבנת המצווה את תוכן הצוואה היא תנאי מוקדם לתוקפה". על רקע האמור, הורתה על ביטול הצוואה האחרונה, קיום הצוואה הקודמת, וחיוב האחיינים ב-59 אלף שקל הוצאות.

• ב"כ המתנגד: עו"ד אוהד שוהם ואח'
• ב"כ מבקשי הקיום: עו"ד בנימין משיח ו/או עו"ד שחף נעמן

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.