ביה"ד הרבני בת"א דחה תביעה של 300,000 שקל בגין השלמת כתובה ופיצויים על הרס הנישואין, לנוכח העובדה שהיא כבר קיבלה מיליונים במסגרת איזון המשאבים.
הצדדים נישאו ב-1987 והקימו משפחה. בשנת 2013 הגישה האישה בבית המשפט לענייני משפחה תביעה לפירוק שיתוף, לחלוקת רכוש ולאיזון משאבים.
לייעוץ בענייני גירושין:
עורך דין דיני משפחה
בית המשפט פסק שבהסכמת הצדדים, הם יחלקו ויאזנו את כל נכסיהם וזכויותיהם שווה בשווה, ומינה אקטואר לצורך ההתחשבנות.
ב-2014 הצדדים התגרשו. אלא שבכך לא נגמר העניין, שכן האישה הגישה תביעה לסכום נוסף, מעבר למה שקיבלה במסגרת איזון הנכסים והזכויות.
בא כוח האישה הציג חישוב לפיו מחצית מזכויותיו העודפות של בעלה לשעבר עומד על כ-465,000 שקל. לאחר שמפחיתים את סכום זה מסכום הכתובה – 763,000 שקל – האישה זכאית לכ-297,000 שקל כהשלמה לכתובתה.
בנוסף לתביעת הכתובה, האישה תבעה פיצוי על הרס חיי המשפחה, שנגרם לטענתה מבגידות רבות של בעלה לשעבר.
מנגד, הבעל-לשעבר ביקש לדחות את התביעה. עורך דינו הציג מסמכים וחישובים, שלפיהם יש בידי האישה סך כ-2.9 מיליון שקל מכספי בעלה וכן כ-700 אלף שקל שקיבלה מכספים משותפים, כך שבמסגרת איזון המשאבים, האישה קיבלה או תקבל סך כולל של יותר מ-3.6 שקלים – סכום גבוה בהרבה מסכום כתובתה.
לסיכום נטען כי "מרבית הכספים שקיבלה האישה לידיה מכספי הנישואין, הם מזכויות הבעל ומכספיו". משכך, טען הבעל כי האישה אינה זכאית ל-"כפל הכנסות – כפל מבצעים".
לשיטתו, כדי לוודא שלא יהיה "כפל מבצעים" – כלומר כפל זכויות בקבלת הכתובה וחלקה באיזון המשאבים – יש לבדוק מה חלקה של האישה בזכויות הצבורות והרשומות על שם הבעל בלבד, אותו יש לקזז מהסכום הנקוב בכתובתה.
בנוסף, לשיטתו, כספים שחולקו במסגרת מכירת בית משותף ומהחשבונות משותפים, אינם רלוונטיים לעניין 'כפל המבצעים', שכן הם מלכתחילה היו שייכים לאישה.
עוד נטען כי ישנם דיינים שאינם מסכימים לשיטת 'כפל מבצעים' וגורסים שאין קשר בין חלקה של האישה ברכוש הבעל לשעבר לבין כתובתה, וכך יש לפרש גם את חוק יחסי ממון.
כמו טענת "פרעתי"
הדיין הרב מאיר קאהן אימץ את החשבון שהגיש הבעל-לשעבר, והסביר כי הזכויות שנצברו במשך שנות נישואי הצדדים נוצרו ברובן המכריע מעבודתו.
לעניין תשלום כתובה בנוסף לאיזון משאבים, הדיין הסביר שמטרת החוק היא להגן על זכויות האישה במצב שבו סכום כתובתה עולה על הסכום שלו היא זכאית במסגרת איזון המשאבים, אך לא במצב ההפוך. "אין מקום להורות על תשלום דמי הכתובה כי אם לאחר קיזוזם מהזכויות המתקבלות מכוח חוק יחסי ממון", כתב הדיין.
מאחר שכתובת האישה עומדת על סך 763,000 שקל, בעוד שהיא קיבלה סכום גבוה בהרבה, הדיין קבע כי במסגרת איזון המשאבים גבתה האישה את כתובתה במלואה.
משכך, יש להתייחס לטענת הבעל-לשעבר בנוגע לזכויות שהעביר לאישה במסגרת איזון המשאבים, כאל טענת "פרעתי", הוסיף הדיין.
בתוך כך הדיין דחה גם את תביעת הפיצויים, וזאת משני טעמים: "האישה מאסה בחיים המשותפים עם בעלה ורצתה בגירושין, וכן במסגרת איזון המשאבים היא קיבלה זכויות משמעותיות מבעלה לשעבר".
אב בית הדין הרב מאיר פרימן והרב יצחק רפפורט הסכימו והצטרפו למסקנותיו של הרב קאהן.
- ב"כ התובעת: עו"ד יאיר שיבר
- ב"כ הנתבע: עו"ד יורם פרי
* עורך דין איל בר לב עוסק בדיני משפחה
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין