תשלום כתובה בנוסף ל'איזון משאבים' ,תביעת פיצויים שאינה עבור ריצוי לגירושין

רקע

הצדדים נישאו בשנת 1987 ולהם שלושה ילדים משותפים. ביום כ"ז בתשרי תשע"ד (1.10.2013)  הגישה האישה תביעה רכושית בבית המשפט, ובמסגרתה היא עתרה לפירוק שיתוף, לחלוקת רכוש ולאיזון משאבים. היא ביקשה שהרכוש לא יחולק בחלקים שווים אלא לפי יחס אחר שייקבע לטובתה והיא מנמקת זאת בין השאר ב"הברחות רכוש" וב"יכולת ההשתכרות המופלגת של הבעל". ביום כ"ב בטבת תשע"ד (25.12.2013)  ניתן פסק דין בבית המשפט לפיו ובהסכמת הצדדים יאזנו הצדדים את כל נכסיהם וזכויותיהם שווה בשווה. לצורך ההתחשבנות והאיזון מונה אקטואר.

הבעל לשעבר תבע גירושין. ביום כ"ב בטבת תשע"ד (25.12.2013)  נפתח תיק גירושין בבית הדין ובפסק הדין מיום י"ד באייר התשע"ו (25.20.14) קבע בית הדין כדלקמן:

א.       נענים לתביעת הבעל ומחייבים את האישה [פלונית] לקבל גט פיטורין מבעלה [פלוני].

ב.       לאחר הגירושין ידון בית הדין בנושא כתובת האישה.

תביעת הכתובה

הצדדים התגרשו ביום ב' באייר התשע"ה (21.04.15). עתה ובהתאם לפסיקת בית הדין האמורה, ניצבת לפנינו תביעת האישה לכתובתה בסך 763,000 ש"ח.

בדיון שהתקיים בפני בית הדין ביום ח' באדר א' תשע"ו  (17.2.16) בנוכחות הצדדים ובאי כוחם נשמעו טענותיהם בתביעת הכתובה, ובית הדין החליט כדלקמן:

"הצדדים יגישו לבית הדין את דו"ח האקטואר. לאחר קבלת דו"ח האקטואר יחליט בית הדין האם יש צורך בקיום ישיבת הוכחות נוספת. באי כוח הצדדים רשאים להוסיף הסברים או סיכומים ביחס לחלוקת הרכוש ולדו"ח האקטואר."

התקבל דו"ח האקטואר וכן סיכומים ביחס לחלוקת הרכוש, לדו"ח האקטואר ולזכאות האישה לכתובתה. האקטואר בחוות דעתו מתייחס לזכויות ונכסים שהיו לצדדים בתקופה שמיום נישואיהם ועד למועד הקרע שנקבע בבית המשפט. לפיכך התקופה הרלוונטית לצורך האיזון, היא מיום ד' בסיון תשמ"ז (1.6.1987) ועד ליום כ"ז בתשרי תשע"ד (1.10.2013)  בכלל האיזון נלקחו בחשבון גם סכומים שלקח לעצמו מי מהצדדים מיום כ"ג בתשרי תשע"א (1.10.2010) ואילך, ובכלל זאת סכומים אשר הועברו או נרשמו על שם צד ג'.

לצורך עריכת הדו"ח נסרקו על ידי האקטואר חשבונות בנקים בארץ, בניו יורק ובהונג קונג, הרשומים על שם הצדדים. נסרקו קצבאות הזקנה האמריקאיות שצפויים הצדדים לקבל, נאמד שוויים של שני רכבים, נסרק מסמך בעניין תכנית חסכון של הבעל לשעבר על סך 401,000 ש"ח ומסמך בעניין קרן השתלמות על שמו, נבדק קיומן של מניות בקבוצת [...] שרשומות על שם הבעל לשעבר. כמו כן נסרקו מסמכים בעניין פנסיה, גמל, השתלמות, ביטוח והשקעות הרשומים על שם האישה.

סיכום טיעוני בא כוח האישה – חלקה באיזון המשאבים ופיצוי כספי

בא כוח האישה כותב בסיכומיו כי נערך חישוב לפיו סך כל הזכויות הצבורות שעל שם הבעל לשעבר הם בסך 1,224,558 ש"ח ואילו סך כל הזכויות הצבורות שעל שם האישה הם בסך 294,254 ש"ח. לפיכך זכויות הבעל לשעבר בקיזוז זכויות האישה עומדות על סך 930,304 ש"ח. במסגרת איזון המשאבים מגיע לאישה מחצית מזכויות העודפות של בעלה לשעבר, וכך חלקה בזכויותיו עומד על סך 465,152 ש"ח. סכום זה מגיע לאישה במסגרת איזון המשאבים, לפיכך יש להפחיתו מסכום הכתובה, שכאמור עומד על סך 763,000 ש"ח. מכאן שהאישה תובעת סך 297,848 ש"ח כהשלמה לכתובתה.

חישוב בא כוח האישה נערך על בסיס זכויות הצבורות והרשומות או שהיו רשומות על שם הבעל לשעבר בלבד, ואילו כספים רבים נוספים שחולקו במסגרת מכירת בית ואיזון חשבונות שהיו רשומים על שם שני הצדדים, לא הוכנסו לחישוב ולכן לא קוזזו מהסכום דלעיל, שאותו תובעת האישה כהשלמה לכתובתה.

לטענת בא כוח האישה, כדי לבדוק כי לא יהיה 'כפל מבצעים' [כפל זכויות בקבלת הכתובה וחלקה באיזון המשאבים], יש לבדוק מה חלקה של האישה בזכויות הצבורות והרשומות על שם הבעל בלבד– אותו יש לקזז מהסכום הנקוב בכתובתה ואילו כספים שחולקו במסגרת מכירת בית משותף וכן כספים מחשבונות משותפים שחולקו בין הצדדים, אינם רלוונטיים לעניין 'כפל המבצעים', שכן אלו נכסים בבעלות האישה ודינם כדין נכסי מילוג.

בסעיף 5 לסיכומיו מעיר בא כוח האישה כי ישנם דיינים אשר אינם מסכימים לשיטת 'כפל מבצעים' ולשיטתם אין כל קשר בין חלקה של האישה ברכוש הבעל לשעבר לבין כתובתה. לדבריו יש למצוא לכך חיזוק בסעיף 17 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג – 1973.

בנוסף לתביעת הכתובה, האישה תובעת גם פיצוי כספי בשל הרס חיי המשפחה שנגרם לטענתה מבגידות רבות של בעלה לשעבר.

על כן מסכם בא כוח האישה את תביעתה – ובהתאם לדברי בית הדין כי אין 'כפל מבצעים'  (כמובא בסעיף 3 לסיכומים), זכאית האישה להשלמת כתובתה בסך של כ-300,000 ש"ח. לפיכך הוא מבקש שהצדדים יזומנו לדיון הוכחות, בו האישה תוכיח את טענותיה בתביעתה לכתובה.