- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
קיבלה מזונות גבוהים – והפסידה את הכתובה
האישה תבעה 180,000 שקל. בהסכם גירושין היא ויתרה על הכתובה תמורת מזונות של 5,000 שקל אך הזוג המשיך לחיות יחד כשנה נוספת. ביה״ד חייב את הבעל ב-723 שקל בלבד
בית הדין הרבני בפתח תקווה דן לאחרונה בתביעת כתובה שהגישה אישה נגד בעלה לשעבר. ב-2016 אישר בית הדין הסכם גירושין בו התחייב הבעל לשלם מזונות בסך 5,000 שקל והאישה ויתרה על כל תביעותיה הכספיות, כולל הכתובה. השניים חזרו לחיות יחד וב-2019 הבעל הגיש תביעת גירושין. בית הדין קבע שלנוכח ההסכם הראשון הוא פטור מתשלום הכתובה.
לפני כחמש שנים בני הזוג עמדו להתגרש והגיעו להסכם גירושין בו סוכם שהבעל ישלם מזונות של 5,000 שקל לחודש. עוד נכתב כי בהתאם לסכום המזונות מתחייבת האישה לא לדרוש סכומים נוספים ומוותרת על תביעת הכתובה. ההסכם אושר בבית הדין הרבני.
לאחר אישור ההסכם הצדדים ניסו להגיע לשלום בית וחיו יחד כשנה נוספת אך הניסיון לא צלח. ב-2019 הגיש הבעל תביעת גירושין ובין הצדדים התעוררה מחלוקת האם הוא פטור מתשלום הכתובה בסך 180,000 שקל.
האישה, שיוצגה על ידי עו"ד שלומית אלדן, עו"ד גלעד גלזמן ועו"ד דוד ונטורה, טענה שמכיוון שהצדדים שבו לשלום בית, הוויתור על הכתובה אינו רלוונטי.
היא הדגישה שהוויתור היה כפוף לסידור הגט והדבר לא נעשה בשעתו. עם זאת היא ציינה כי אין בדעתה לבקש לבטל את הסכם הגירושין הראשון שכן הבעל משלם על פיו מזונות של 5,000 שקל לחודש.
הבעל, שיוצג על ידי עו"ד מורן סמון ועו"ד ליאת אברהם רשתי, טען כי תשלום המזונות כולל על פי ההסכם גם תשלום עבור הכתובה כך שאין לחייבו בסכום כלשהו.
הכתובה נפרעה
הרב דוד גרוזמן קיבל את עמדת הבעל. הדיין סקר את הדעות השונות בהלכה ביחס לשאלה האם אישה יכולה לוותר על כתובתה בעודה נשואה. הוא סיכם כי אם האישה ויתרה על הכתובה בכתב, בזמן שהזוג עמד להתגרש, והצדדים באו לבית הדין כדי שיאשר את הסכם הגירושין – הוויתור תקף גם אם הצדדים המשיכו לחיות יחד לאחר מכן.
ואולם, יש לסייג קביעה זו שכן במהלך הנישואין לא ניתן לוותר על סכום הכתובה המינימלי בו חייב הבעל (״עיקר הכתובה״), להבדיל מ״תוספת הכתובה״. זאת, מכיוון שתוספת כתובה היא בעיקר מתנה עבור חיבת הביאה.
הדיין הוסיף כי לפי ההלכה אישה יכולה למכור את כתובתה לבעלה ואם היא קיבלה תמורה ממנו הוויתור מצידה על הכתובה תקף. עם זאת, אם היא ממשיכה לחיות עם הבעל הוא צריך לכתוב לה כתובה אחרת.
במקרה זה בו ברור שהאישה ״מכרה״ את כתובתה לבעלה עבור מזונות הילדים, היא הפסידה כתובתה.
אולם היות והזוג המשיך לחיות יחדיו לאחר אישור ההסכם למעלה משנה, יש לחייב את הבעל בכתובה חדשה. באשר לגובה הסכום הבהיר הדיין כי מדובר בכתובת ״בעולה״ ולא ״בתולה״, והבעל צריך לשלם חצי מסכום המינימום שנקבע לבתולות.
הדיין סיכם כי הכתובה שנחתמה בעת חופת הצדדים – נפרעה ועל הבעל לשלם לאישה 723 שקל בשל חידוש חייהם המשותפים לאחר הסכם הגירושין.
הדיינים הרב אברהם שמן והרב אברהם אבידר הצטרפו לפסק הדין.
- ב״כ האישה: עו"ד שלומית אלדן, עו"ד גלעד גלזמן ועו"ד דוד ונטורה
- ב״כ הבעל: עו"ד מורן סמון ועו"ד ליאת אברהם רשתי
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.
