אריתראי קיבל מהמחוזי רישיון שהייה בלי שביקש - העליון ביטל

השופטת וילנר קבעה שהחלטת המחוזי מרחיקת לכת וקיבלה את עמדת המדינה שהחוק מאפשר לערער גם במקרה שבו סעד זמני ניתן מבלי שהוגשה בקשה מתאימה

בית המשפט העליון ביטל את החלטת המחוזי בתל-אביב להעניק רישיון ישיבת ארעי (א/5) לנתין אריתראי שלא ביקש זאת. השופטת יעל וילנר הבהירה שברמה הטכנית, רשאית הייתה המדינה להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה הגם שלא ניתנה במסגרת "בקשה לסעד זמני". היא קבעה שאף לגופה עליה להתבטל נוכח היותה מרחיקת לכת ובלתי מוצדקת.

המשיב, אזרח אריתראה, נכנס לישראל ב-2009. לאחר כעשור, הגיש בקשה למקלט מדיני כאן. עתירתו התגלגלה לבית הדין לעררים, ומאוחר יותר למחוזי תל אביב. בדצמבר אשתקד הורה בית המשפט למדינה להסביר מדוע היא מנועה מלתת לאיש אשרת א/5 זמנית, עד להכרעה בבקשתו למקלט.

כמקובל בהליכים מעין אלו, ביקשה המדינה הארכות מועד להגשת עמדתה. בעוד בקשתה הראשונה התקבלה, השנייה נדחתה. במקביל לכך הורה המחוזי למדינה לתת לנתין האריתראי אשרת א/5 למשך שנה. בקשת המדינה לעיין מחדש בהחלטה או לעכב את ביצועה נדחתה, ומכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון, באמצעות עו"ד רן רוזנברג ועו"ד הדס ערן.

עמדת המדינה הייתה שברמה הטכנית, היא רשאית הייתה להגיש את בקשת רשות הערעור לאור העובדה שהחלטת המחוזי העניקה לאזרח האריתראי, הלכה למעשה, "סעד זמני בערעור מנהלי" - הגם שלא ביקש זאת. בקשתה, לגופו של עניין, הייתה לבטלה.

מנגד טען הנתין הזר - באמצעות עו"ד צור הלוי, עו"ד שחר רוטקופף וד"ר אייל לשם - שיש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שאינה תוקפת החלטה אשר ניתן להגיש לגביה בקשת רשות ערעור. הודגש בהקשר לכך שהחוק מאפשר להגיש בר"ע על "החלטה בבקשה למתן סעד זמני בערעור מינהלי", והרי כאן כלל לא הוגשה בקשה כזאת על-ידי המשיב.

פרשנות מרחיבה

השופטת וילנר קיבלה את עמדת המדינה הן במישור הטכני והן ברמה המהותית. בנוגע לשאלה הטכנית האם רשאית הייתה המדינה לבקש לערער על החלטת המחוזי, צוין אומנם שהחוק עוסק ב"החלטה בבקשה למתן סעד זמני" - ואילו כאן המשיב כלל לא ביקש את הרישיון הזמני שניתן לו - אלא שעדיין, כך השופטת, החלטת המחוזי "עניינה סעד זמני, באשר היא מעניקה למשיב סעד ביניים בטרם הוכרע הערעור לגופו. מדובר אפוא", לדבריה, "בהחלטה שהמדינה רשאית הייתה להגיש עליה בקשת רשות ערעור".

בפן המהותי קבעה השופטת שהחלטת המחוזי - המעניקה לנתין האריתראי רישיון ישיבה זמני מבלי שביקש זאת, אגב דחיית בקשת אורכה של המדינה - פשוט אינה יכולה לעמוד. לדבריה אין בהחלטה הנמקה כלשהי מדוע מוצדק היה להעניק למשיב "סעד מרחיק לכת זה", כלשונה, "המשנה את המצב הקיים ומשדרג את רישיון ישיבתו בישראל - על אגד הזכויות הנלוות לכך".

בתוך כך העירה השופטת שהיה על המחוזי, לו סבר שנפל פגם בעתירת המדינה לארכה שנייה, לנקוט באמצעים מתונים יותר המצויים בארגז הכלים השיפוטי, כמו קבלת בקשתה לצד חיובה בהוצאות משפט, לצורך הבעת מורת רוח מהתנהלותה. ואולם נסיבות העניין, לדבריה, לא הצדיקו דילוג על אותם אמצעים פחות דרקוניים, "אף לא בקירוב".

לפיכך היא הורתה על ביטול ההחלט שמעניקה למשיב רישיון א/5, ואפשרה למדינה להגיש תגובה במחוזי. טרם התקבלה החלטה סופית בתיק.

• ב"כ המבקשת: עו"ד רן רוזנברג ועו"ד הדס ערן
• ב"כ המשיב: עו"ד צור הלוי, עו"ד שחר רוטקופף וד"ר אייל לשם

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.