ב-2007 פרשה חמורה של סחר באיברים הסתיימה בהרשעת שני נאשמים בעבירות חמורות ושליחתם למאסרים ממושכים. בשבוע שעבר נפסק לאחד הקורבנות – שנותר ללא כליה – פיצוי על הסבל שעבר.
בשנת 2007 הורשעו שני נאשמים בעבירות של סחר באיברים, עושק, מרמה והתחזות. על אחד מהם, שהתחזה לרופא, נגזרו 4 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי של 15,000 שקל לכל אחד מארבעת הקורבנות, ואילו על שותפו למעשים נגזרו 20 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
מדובר היה בפרשייה הראשונה שנחשפה בישראל בקשר לסחר באיברים. ההליך הפלילי חשף כי הנאשמים פרסמו בשנת 2006 מודעות בעיתונים הפונים לקהל הערבי לאיתור תורמי כליה תמורת תשלום.
לפי גזר הדין, שני הנאשמים חיפשו בני אדם חלשים, חסרי הגנה ובעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך, ושכנעו אותם לתרום את כלייתם תמורת תשלום זעום של 7,000 דולר. ארבעה קורבנות נפלו ברשתם, נשלחו לאוקראינה לביצוע ניתוחי קצירת כליה, ולבסוף לא קיבלו את מלוא הכסף שהובטח להם.
אחד הקורבנות החליט שלא לשבת בחיבוק ידיים וכ-5 שנים לאחר ההרשעה הגיש נגד אחד הנאשמים (שהתחזה לרופא) תביעה לפיצוי נזיקי, אליה צירף חוות דעת מומחה שקבעה לו 30% נכות קבועה.
ניצלו את המצוקה הכלכלית
הקורבן, תושב סכנין, היה צעיר כבן 25 כשנענה למודעה הנלוזה שפרסם הנתבע. הוא היה אז מובטל שסבל מבעיות רפואיות וכלכליות קשות, עד כדי כך שהידרדר לפת לחם, כפי שתואר בגזר הדין.
במאי 2007 הוא הוטס לאוקראינה ועבר שם ניתוח קצירת כליה, אולם כשחזר קיבל בסך הכל 3,500 דולר.
בעת ניהול התביעה הסתבר כי הנתבע הפך בשלב מסוים לפסול דין ומונה לו אפוטרופוס. בעקבות זאת, הופנה התובע לקבלת אישור להמשך ניהול התביעה מבית המשפט לענייני משפחה. במרס 2016 בית המשפט למשפחה בקריות העניק לו את האישור, והמשפט המשיך.
האפוטרופסית שמונתה לנתבע לא חלקה על העובדה שהוא הורשע בעבירות מרמה, סחר בבני אדם, חבלה חמורה, עושק, התחזות ועוד. משכך, השופטת רויטל באום קבעה כי יש לו אחריות מלאה לנזקיו של התובע.
השופטת העמידה את שווי הנזקים על 200 אלף שקל, מתוכם 160 אלף שקל על כאב וסבל והיתר על הוצאות רפואיות ועזרת צד שלישי. בנוסף חויבה הנתבע לשלם הוצאות משפט בסכום של 2,000 שקל ושכר טרחת עורך דין של 17,500 שקל.
- שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד אלון הרשקו
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין