הורים לתאומות בנות 16 ביקשו להוסיף לשם משפחתן את שמו של בן זוגו של האב, אולם המדינה התעקשה שאסור להוסיף שם משפחה שלישי. גם חוות דעת בלשן שלפיה השם הראשון אינו כפול לא עזרה להם*.
פסק דין שהותר לפרסום באחרונה: ביהמ"ש לענייני משפחה בתל אביב קיבל את בקשת המשפחה, והורה להוסיף את השם "און" לשם המשפחה "עדי עזרתי". השופטת איריס ארבל-אסל דחתה את גישת המדינה – אותה ייצגה נציגת היועמ"ש לממשלה – שהתנגדה לבקשה והפנתה לסעיף 2 לחוק השמות, הקובע כי אדם יכול לשאת לכל היותר שם משפחה כפול.
המבקשים טענו כי עמדת היועמ"ש קיצונית ובלתי סבירה, וכי בשם עקרון טובת הילד יש להיעתר לבקשה. לעמדתם, יש לראות בזכות לשם כזכות יסוד הנגזרת מכבוד האדם ומחופש הביטוי.
כמו כן, הם טענו כי אם מחברים את שלוש השמות באופן שבו המילה "און" תופיע בין "עדי" ל"עזרתי" (עדי-און-אזרתי) - יש שני שמות משפחה בלבד כיוון שהשם "און-עזרתי" נחשב לביטוי "מולחם" אחד, ואיננו שם משפחה "כפול" כפי שמנסה לטעון המדינה.
אלא שהמדינה התעקשה על חוות דעת מומחה. המבקשים סיפקו אותה כאשר הגישו חוות דעת בלשן, שמצא כי השם "און עזרתי" אכן מייצג שם אחד.
משום מה גם זה לא הספיק. נציגת המדינה חזרה והדגישה כי מבחינתה מדובר בבקשה להוסיף שם שלישי, שנלקח למעשה מבן זוג שאינו הורה, באופן שיוצר משולש של שלושה שמות אב.
בתוך כך נשמע גם קולן של הבנות בדיון. השופטת ארבל-אסל ציינה כי הקטינות "הבהירו באופן חד וברור כי רצונן ודעתן ורגשותיהן הינן לשנות את השם כמבוקש, כל אחת מהקטינות התאומות שהינן בנות 16 בקירוב הבהירו כי מרגע היוולדן הן מציגות עצמן בשם המשפחה עדי-און-עזרתי".
המבקשים הוסיפו כי לכל אחד זכות בסיסית לקבוע את שמו ולא מדובר בשלושה בתי אב אלא במצב דברים שבו האב הביולוגי ובן זוגו הם "בית אב" למעלה מ-20 שנה.
בנוסף המבקשים טענו כי המדינה לא מכירה את הקטינות, לא שמעה אותן ולא בדקה אותן בכל דרך, ולמרות זאת טענה טענות בדבר "טובת הילד".
רוצות בשינוי
הצגנו את הטענות באריכות יחסית, אולם הכרעתה של השופטת ארבל-אסל הייתה קצרה.
השופטת ציינה כי כל הראיות והטענות נבחנות "בראי עקרון טובת הילד, לנוכח זהותן של הבנות ורצונן לשינוי שם המשפחה ובשם לב לגילן שהוא למעלה מגיל 15", וכן לאור חוות הדעת הבלשנית והחוקים הרלוונטיים: חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וחוק השמות.
לאחר שעיינה בכלל הטיעונים וניתחה את הדברים, השופטת החליטה לקבל את הבקשה, והורתה לשנות את שם משפחתן של הבנות כמבוקש.
נקודה מעניינת היא מה היה קורה אילו הבלשן היה קובע כי מדובר בשני שמות וכי מדובר בבקשה להוסיף שם שלישי – דבר שהיה מונע מהשופטת להיאחז בין היתר בחוות הדעת. האם גם אז רצונן של הבנות וזכויות היסוד היו מכריעים לטובתן? בינתיים שאלה זו תיוותר ללא תשובה, עד אשר ביהמ"ש ייאלץ להכריע בבקשה שכזו.
- ב"כ המבקשים: עו"ד דונביץ'
- ב"כ המשיבה: לא צוין
* הערה: דוברות הנהלת בתי המשפט אישרה לפרסם את פסק הדין עם הפרטים המלאים, ולכן שמות המשפחה הותרו לפרסום
עו"ד אבישי שמואלי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין