מהנדס שמונה כמומחה בתיק מצא פגמים בבנייה, בעיקר ברכוש המשותף. בית המשפט קיבל את חוות דעתו ופסק לקבוצה סכום כולל של כ-168 אלף שקל. ברוב הסכום יישא הקבלן.
השופט אחסאן כנעאן מבית משפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה חלק מתביעה שהגישו שמונה חברי קבוצת רכישה שהקימו פרויקט מגורים בשדרות הנדיב בחיפה, וחייב את קבלן הבנייה והמפקח ששכרו לשלם להם כ-168 אלף שקל עקב ליקויי בנייה, היעדר פיקוח הולם ועגמת נפש. רוב הסכום ישולם על ידי הקבלן.
הפרויקט הסתיים ב-2009. כ-5 שנים לאחר מכן תבעו חברי הקבוצה מקבלן הבנייה והמפקח יותר מ-1.5 מיליון שקל עקב ליקויי בנייה, איחור במסירה ועגמת נפש. עם זאת, לאחר שהוגשה חוות דעתו של מהנדס שמונה מטעם בית המשפט הם הקטינו את סכום הפיצוי עבור ליקויי הבנייה והתאימו אותו לקביעות המומחה שלפיהן עלות התיקון הכוללת עומדת על כ-130 אלף שקל.
חברי הקבוצה טענו כי הדירות היו מוכנות למגורים באיחור של 12 חודשים, וכי לאחר שנכנסו אליהן גילו כי הבנייה נעשתה בחומרים ירודים וכי ישנם ליקויים רבים בבניין עצמו ובדירותיהם, כולל רטיבות, בעיה בחיפוי החיצוני, פרצות איטום, פגמים באלומיניום ועוד. לטענתם, הם שבו וביקשו מהקבלן והמפקח לתקן את הליקויים אך לא זכו למענה או לפתרון.
הקבלן טען להגנתו כי ביצע את העבודות בהתאם לדרישות התובעים ותחת השגחת המפקח ומנהל הפרויקט, ולאורך כל הדרך כולם היו מרוצים מעבודתו.
עוד טען הקבלן כי חלק מהפגמים שהתובעים ייחסו לו בוצעו על ידי קבלנים אחרים ולא נכללו בהסכם עמו. באשר לאיחור, הוא טען כי נבע באשמת התובעים וחברי קבוצה נוספים שעיכבו את הבנייה.
מטעם המפקח נטען בין היתר כי אף הוא ביצע את עבודתו לשביעות רצון התובעים ומדובר בתביעת סרק. לראיה – הם לא ביטלו את ההתקשרות עמו אף שהיו רשאים לעשות זאת לפי תנאי ההסכם.
המפקח אף הסכים שהאיחור בסיום הבנייה נבע מהתנהלות חברי הקבוצה שעיכבו החלטות ובחירת חומרים, נקלעו למחלוקות פנימיות ושינו את היקף העבודות. מכל מקום, הוא טען כי מועד סיום הפרויקט הוא עניין שסוכם מול הקבלן ולא קשור אליו.
רוב הממצאים התקבלו
השופט אחסאן כנעאן דחה את הטענה לאיחור במסירה. ראשית, השופט קבע כי המפקח צודק ובעניין זה אין לו שום אחריות משום שלא היה צד להסכם שקבע את מועד סיום העבודות.
שנית, נקבע כי ממסמכים שנערכו בזמן אמת עולה כי העיכוב נבע בשל התנהלות חברי הקבוצה, ובפרט משפחה אחת, שגרמה לסחבת מתמשכת בין היתר בשל איחור בביצוע הזמנות מספקים ובהעברת תשלומים לקופה.
באשר לליקויי הבנייה, השופט כנעאן ציין כי הצדדים לא התנגדו לממצאי המומחה הממונה, ולכן הוא קיבל את רובם, לרבות קביעתו כי הקבלן אחראי לרוב הליקויים והמפקח לחלק קטן יותר. בהקשר זה השופט הפחית מהעלויות כ-17,000 שקל עבור תיקון ליקויי אלומיניום, אינסטלציה, שיש ותכנון מוצאי מרזבים, שלא היו באחריות הקבלן או המפקח.
בסיכומו של עניין נקבע כי סכום הפיצויים הכולל שמגיע לתובעים עומד על כ-113 אלף שקל, מתוכם כ-71,200 שקל ישולמו על ידי הקבלן. בנוסף חויבו הקבלן והמפקח לשאת יחדיו בפיצויים של 30,000 שקל על עגמת נפש. לגבי הוצאות המשפט, הקבלן חויב ב-15,000 שקל ואילו המפקח ב-10,000 שקל.
- ב"כ התובעים: עורך דין דן גור
- ב"כ הנתבעים: עו"ד בורג (מטעם הקבלן), איל מנחם, עורך דין מקרקעין (מטעם המפקח)
עו"ד יובל ברכה
עוסק/ת ב-
מקרקעין ונדל"ן
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין