״עסקה מלאכותית״: קבוצת חג׳ג׳ תשלם תוספת מס של עשרות מיליוני ש׳

הקבוצה רכשה את מלון ר׳גנסי כשלד בורסאי וביקשה לקזז מרווחיה את הפסדיו הצבורים שהגיעו ל-233 מיליון שקל. פקיד השומה סירב להכיר בהפסדים וערעור הקבוצה על ההחלטה נדחה

השופט אביגדור דורות דחה לאחרונה ערעור של קבוצת חג׳ג׳ על החלטת פקיד השומה וקבע שעסקת רכישת מלון רג׳נסי ירושלים, שהיה בהפסדים צבורים של מאות מיליוני שקלים, נועדה לחיסכון במס וללא סיבה מסחרית אמיתית. בעקבות פסק הדין הקבוצה לא תוכל לקזז את ההפסדים ותידרש לשלם תוספת מס של כ-50 מיליון שקל על הכנסותיה בשנים 2012-2014.

חברת מלון רג׳נסי ירושלים מכרה במאי 2010 את הנכסים העיקריים של המלון לרשת מלונות דן תמורת 45 מיליון דולר. לאחר מכן (ב-2011) נמכרה החברה לבעלי שליטה אחרים תמורת 8 מיליון דולר בלבד. 

באוגוסט 2011 נרכשה החברה על ידי קבוצת חג׳ג׳ שהזרימה אליה 18.57 מיליון שקל. לאחר הזרמת הכספים נותרו בחברה הפסדים צבורים על סך 233 מיליון שקל שאותם ביקשה קבוצת חג׳ג׳ לקזז מרווחיה. 

פקיד השומה קבע שאין מקום להכיר בהפסדים הצבורים לאחר שהתרשם שהמניע לרכישת המלון היה רצון לחסוך במס ומדובר בעסקה מלאכותית. 

במסגרת ערעור שהגישה הקבוצה טען פקיד השומה כי במועד רכישת החברה לא היו בה נכסים כלשהם למעט נכס בטבריה בשווי 2.5 מיליון שקל וההפסדים הצבורים. עוד נטען כי במועד הרכישה לא הייתה בחברה פעילות כלשהי והקבוצה לא הסבירה מדוע נרכש השלד הבורסאי הספציפי הזה, שכולו עמוס בהפסדים וללא כל פעילות. 

לשיטת פקיד השומה, לנגד עיני הקבוצה עמדו ההפסדים הצבורים בחברה כשיקול פיסקלי (מיסויי) מרכזי ולא טעמים מסחריים. עוד נטען כי אין ממש בטענת הקבוצה שהפעילות המלונאית היא שקרצה לה וזאת משום שמדובר היה בשלד בורסאי ריק מתוכן, וכי התוכן שיצקה הקבוצה לתוכו היה בתחום הנדל"ן – "ארגון קבוצות רכישה" ולא בתחום המלונאות.

הקבוצה טענה כי הרכישה הייתה לצורך גיוס הון מהבורסה ובפועל כך היה שכן גויסו כ-100 מיליון שקל. 

היא הוסיפה כי אין כל פסול בקיזוז הפסדים ברכישת חברה וכי ההפסדים מהווים נכס לכל דבר ועניין. עוד הדגישה הקבוצה כי היא חיפשה שלד בורסאי שעסק במלונאות והטעמים לעסקה היו מסחריים. 

״קשה לראות שיקולים מסחריים״

השופט אביגדור דורות מבית המשפט המחוזי בירושלים הבהיר שבמקרה בו נמכרת השליטה בחברה, ללא שהוכח בקשר אליה טעם מסחרי יסודי, אלא רק ניסיון לנצל את ההפסדים הצבורים, נקבע בפסיקה כי הנטייה תהיה שלא להכיר בקיזוז ההפסדים.

הוא הוסיף שבמקרה זה קשה לראות שיקולים מסחריים המצדיקים רכישת שלד בורסאי ריק מתוכן מלבד החיסכון הצפוי במס. 

השופט כתב שהוכח כי במועד רכישת החברה לא היו לה נכסים משמעותיים או פעילות משמעותית כלשהי, וכל שהיה בה הוא שטח לא מפותח בטבריה בשווי זניח והפסדים בסכום עצום. לדבריו, הקבוצה לא הוכיחה נימוק מסחרי יסודי לרכישת החברה הספציפית ומדוע הועברה הפעילות הרווחית שלה דווקא אליה. 

עוד לדבריו, החברה, שנים רבות אחרי רכישתה, עוסקת בתחום שונה לחלוטין מתחום המלונאות (ללא שימוש בשמה כמותג המוכר בעולם כ"רג'נסי") וכי הפעילות הרווחית שהוכנסה אליה היא תחום קבוצות הרכישה – בה עוסקת הקבוצה.

השופט סיכם כי ביסוד רכישת החברה עמד טעם מיסויי יסודי ודומיננטי של קיזוז הפסדים צבורים, ודחה את הערעור.

החברה חויבה בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 45,000 שקל.

• ב״כ המערערת: עו"ד זיו שרון, עו"ד עמית גליק
• ב״כ המשיב: עו"ד רועי כהן, עו"ד הודיה יצחק-בלומנקרץ (פרקליטות מחוז ירושלים אזרחי)

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין