משה גרשוני – המוכר כאביתר מהסדרה "קרובים קרובים" – תבע את מנהל הנכס שהפחיד את הלקוחות, וזה הגיב בתביעה נגדית. גרשוני זכה ב-68 אלף שקל לאחר קיזוז פיצויים בהם זכה המנהל על הכפשת שמו בראיון.
בית משפט השלום בתל-אביב הכריע לאחרונה בתביעות שהגישו זה נגד זה משה גרשוני – מי ששיחק את הדמות אביתר בסדרת הטלוויזיה המיתולוגית "קרובים קרובים" – וכיום מפעיל דוכן פלאפל בכיכר אורדע ברמת גן, ומנהל הנכס בו פועל העסק. השופט אביים ברקאי קיבל את טענת גרשוני כי מנהל הנכס פגע בשמו הטוב כשצעק בפני לקוחות ופקח כי במקום שורצים עכברים ואין לו רישיון עסק. מצד שני, התקבלה טענת המנהל כי גרשוני הכפיש את שמו בכתבה באתר Ynet. לאחר קיזוז 8,000 שקל שנפסקו לטובת המנהל, הוא ישלם לגרשוני 68 אלף שקל.
גרשוני הגיש את התביעה ב-2016 לפיצויים של 300 אלף שקל על פרסומי לשון הרע, עוולות מסחריות, מטרד ליחיד ועוד. בתביעה נטען כי הנתבע ניסה לפגוע בפרנסתו בין היתר כשצעק שהעסק פועל ללא רישיון ומתהלכים בו עכברים באוזני לקוחות מזדמנים כולל פקח עירייה.
מנהל הנכס טען שלגרשוני אין עילת תביעה נגדו תוך שהכחיש את מרבית הטענות נגדו וציין שהמשטרה סגרה תלונה שהגיש נגדו גרשוני. עם זאת, הוא אישר כי התריע מפני עכברים והיעדרו של רישיון עסק עשה זאת כדי ליידע את הציבור ולהגן עליו שכן לטענתו, גרשוני לא שמר על היגיינה מינימאלית ובאותה תקופה אף לא היה לו רישיון עסק בתוקף.
נוסף על טענות ההגנה הגיש הנתבע תביעה נגדית שבה עתר לפיצויי לשון הרע על דברים שאמר גרשוני בראיון לאתר Ynet סביב הגשת התביעה. לדבריו, גרשוני אמר עליו בכתבה שפורסמה באתר התקשורת הגדול שקרים מכפישים ומגמתיים, כגון שהעלים ממנו סחורה ושידל עובדת שתתלונן עליו מינית.
גרשוני התגונן מפני התביעה בטענה שבסך הכל התייחס לכתב תביעה שאין עליו חיסיון, ולכן הפרסום היה מותר.
לא כך מתלוננים
השופט אביים ברקאי הכריע קודם כל בתביעה העיקרית וקבע כי דבריו של הנתבע לגבי העכברים ורישיון העסק מהווים לשון הרע. "אין חולק כי אדם סביר אשר ידיעה אודות עכברים בעסק לממכר מזון מגיעה לידיעתו יעדיף שלא לרכוש מזון באותו העסק. וכך גם ידיעה בדבר העדר רישיון עסק המייחסת לתובע 'גוון פלילי'...", נכתב.
השופט ציין כי הנתבע לא הוכיח שהדברים שנאמרו היו אמת ונבעו מרצון תם לב להגן על הציבור. לא הוכח שהעסק פעל ללא רישיון או ששרצו בו עכברים, קבע. יותר מזה, השופט לא קיבל את האופן שבו המנהל בחר לדווח על הדברים. דיווח כזה, קבע השופט, צריך להגיע לגורמים המוסמכים בצורת תלונה מסודרת ולא בצעקות לעוברים ושבים.
בסיכומו של עניין השופט קבע כי לגרשוני מגיע פיצוי רק על פרסומי לשון הרע אלו בסכום של 60 אלף שקל.
מהצד השני, השופט קיבל חלקית את התביעה הנגדית וקבע כי הדברים שנאמרו על הנתבע בראיון גרמו לקורא לחשוב שמדובר בגנב ושדלן. אמירות אלה חרגו מסבירות, שכן הועצמו על ידי גרשוני והציגו את נקודת המבט שלו מבלי שנתנה לנתבע זכות ביטוי. ואולם, סכום הפיצוי לנתבע הועמד על 8,000 שקל בלבד בהתחשב בהתנהלות הכוללת.
בסיכומו של עניין, לאחר קיזוז הפיצוי שנפסק לו, חויב הנתבע לפצות את גרשוני ב-52,000 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 16,000 שקל.
- ב"כ התובע (והנתבע שכנגד): רון לוינטל, עורך דין לשון הרע
- ב"כ הנתבע (והתובע שכנגד): עו"ד אוהד רוזן, עו"ד חגי קלעי
* עו"ד יעקב מנור מייצג בתיקי לשון הרע
** הכותב לא ייצג בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין