הצו הזמני בוטל לאחר שהתברר כי אחד היורשים חתם על הסכם למכירת הנכס. המחוזי הבהיר שעצם החתימה על הסכם המכר לא שינתה באופן בלתי הפיך את מצב הזכויות בדירה
השופטת גאולה לוין מבית המשפט המחוזי בבאר שבע קיבלה לאחרונה ערעור שהגיש אדם על דחיית בקשתו לצו זמני שיאסור על אחיו למכור את הדירה שהותירה אמם. בית המשפט למשפחה דחה את הבקשה על הסף לאחר שהובהר כי האח כבר חתם על הסכם מכר, בנימוק שמדובר ב"מעשה עשוי". השופטת לוין ציינה כי דחייה על הסף של בקשה לסעד זמני תיעשה במקרים חריגים בלבד, והכלל הוא שיש לשמוע את הצדדים בטרם קבלת ההחלטה. התיק הוחזר לבית המשפט למשפחה.
הצדדים הם אחים ולהם 9 אחים נוספים. אמם נפטרה בפברואר 2018. הסכסוך התמקד בדירה שהייתה בבעלות האם באשקלון.
בנובמבר 2020 ניתן צו ירושה לפיו אחד האחים הוא היורש הבלעדי, לאחר שיתר האחים הסתלקו מהירושה. בהתאם נרשמה הדירה שמו. ארבעה חודשים לאחר מכן טענו כמה אחים כי לא חתמו על כתב ההסתלקות או כי לא הבינו את משמעותו.
בהמשך נחתם בין האחים "הסכם בין יורשים" שלפיו עיזבונה של האם יחולק בין כל ילדיה באופן שווה. עוד הוסכם כי האחים שגרים בדירה לא יפונו עד לסוף 2022.
כחודשיים לאחר מכן הגיש אחד האחים תביעה לביטול צו הירושה בטענה כי לא חתם על תצהיר ההסתלקות וכן בקשה לצו האוסר על אחיו למכור את הדירה. במקביל הוא הגיש בקשה לצו זמני האוסר על דיספוזיציה בנכס.
בית המשפט הוציא צו לשמירת המצב הקיים באופן בו לא תבוצע כל דיספוזיציה ביחס לזכויות בדירה והורה לאח להשיב לטענות.
כשלושה שבועות לאחר מכן הגיש האח את תגובתו וטען כי הדירה נמכרה לצד שלישי. בהמשך לכך ביטל בית המשפט את הצו הזמני וקבע שמדובר ב"מעשה עשוי".
על החלטה זו הגיש האח בקשת רשות הערעור. לטענתו, אין בהסכם המכר כדי לייתר את הדיון בצו הזמני, ומדובר בסעד שעליו תקום ותיפול התביעה. לדבריו, הוא מתנגד למכירה שכן מחיר העסקה נמוך משמעותית ממחיר השוק והוא מעוניין לרכוש את הדירה בעצמו.
המשיב טען כי הצו בוטל כדין לנוכח האינטרסים של הרוכשים. הוא הדגיש שהמבקש יקבל את חלקו מתוך התמורה שתתקבל עבור הדירה ולא ייגרם לו כל נזק.
הכרעה הרת גורל
השופטת גאולה לוין קיבלה את הערעור. היא הבהירה כי בהלכה הפסוקה נקבע שרק במקרים חריגים לא יתקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה למתן סעד זמני. זאת, מאחר שלעתים תכופות הכרעה בבקשה לסעד זמני היא הרת גורל עבור הצדדים, ומן הדין לשמוע אותם גם בעל פה.
היא הדגישה כי ההתקשרות בהסכם המכר, כשלעצמה, אינה מכריעה את גורל הבקשה לסעד זמני. הסכם המכר עדיין אינו יוצר "מעשה עשוי" מוחלט בעניין הדירה ואינו מייתר את בירור הבקשה לאיסור דיספוזיציה בדירה, אלא רק משפיע על מערך השיקולים.
"יש לזכור כי הדירה עודנה רשומה על שם המשיב, והדיספוזיציה לא הושלמה. עצם החתימה על הסכם המכר עדיין אינה משנה באופן בלתי הדיר את מצב הזכויות בדירה", כתבה.
בנסיבות אלה החזירה השופטת את הדיון לבית המשפט למשפחה על מנת שידון בבקשה לסעד זמני לגופה באופן מעמיק.
המשיב חויב בהוצאות ושכ"ט בסך 5,000 שקל.
- ב"כ המבקש: עו"ד אורן גולן ודוד גולן
- ב"כ המשיב: עו"ד חי מחלוף
עו"ד שלומית לב
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין