ילדיו של המנוח מנישואיו הראשונים התנגדו לקיום הצוואה בטענה לאי כשירות, השפעה בלתי הוגנת וזיוף. בית המשפט דחה את הטענות וקבע כי האב נישל את ילדיו בשל יחסי האיבה ביניהם
בית המשפט למשפחה בפתח תקווה דחה לאחרונה התנגדות לקיום צוואה של אב לשלושה מ-2006. האב הוריש את כל רכושו לאשתו השנייה ונישל את ילדיו מנישואיו הראשונים. הילדים טענו שאשתו של אביהם ניצלה את מצבו הפיזי והנפשי ופעלה להרחיק אותו מהם. בית המשפט התרשם שבמועד עריכת הצוואה האב היה כשיר וכי הצוואה משקפת את רצונו.
האב נישא לאשתו השנייה ב-2003, לאחר שאשתו הראשונה ואם ילדיו נפטרה. לאחר מותו ב-2013 אלמנתו עתרה לקיום צוואה שערך ב-2006 ובה הוריש לה את כל רכושו.
ילדיו התנגדו לקיום הצוואה בעילות שונות. בין היתר הם טענו שהחתימה על הצוואה אינה חתימתו של אביהם. עוד הם טענו כי גם אם מדובר בחתימתו, הצוואה נערכה בהשפעה בלתי הוגנת שהפעילה עליו האישה תוך ניצול מצבו הנפשי והרפואי בשנים שלאחר פטירת אשתו הראשונה, בתחבולה ותרמית.
הילדים סיפרו שאביהם הכיר את האישה בסוכנות שידוכים והיא צעירה ממנו. הדבר עורר את חשדם והאב הציע לערוך עמה הסכם ממון אך התחרט ולא חתם כי היא איימה שתעזוב אותו. לדבריהם, האישה נישאה לאביהם המנוח כשהוא קשיש חולה ודכאוני ״בהליך בזק סודי״ ופעלה לנתקו מילדיו ולנשל אותם מצוואתו, תוך שהשתלטה על גופו ורכושו.
האישה טענה מנגד שהייתה בת 62 כשהכירה את המנוח, נוצר ביניהם קשר קרוב ואוהב והם החליטו להינשא. היא הדגישה שהם חיו בשיתוף כ-12 שנה. לדבריה, הילדים הם שניסו להשפיע עליו לחתום על הסכם ממון אך הוא החליט שהוא לא מעוניין. בנוסף, הם ניסו להפריד ביניהם ללא הצלחה.
היא הוסיפה שהילדים נהגו באביהם בצורה מחפירה ואילצו אותו להיגרר להליכים משפטיים. אחד הילדים היה בנתק מוחלט ממנו והשני ניהל מולו הליכים משפטיים בגלל סכסוך כספי. כמו כן, הבת לקחה ממנו כסף וגרמה לו לאכזבה וכעס.
האלמנה הדגישה שהמנוח יזם הצוואה, יצר קשר עם עוורך הדין, נפגש עמו, הביע את רצונו וחתם עליה מרצונו החופשי.
יחסים מורכבים
השופטת אילת גולן-תבורי מינתה מומחים לבדיקת החתימה על צוואה וכשירות המנוח.
המומחה שמונה לבדיקת חתימת המנוח קבע כי קרוב מאוד לוודאי שהחתימה כן נחתמה על ידי המנוח. השופטת קיבלה את חוות דעתו ובכך דחתה את טענת המתנגדים בנושא.
באשר לטענת אי הכשירות הבהירה השופטת כי ״אין די בעצם העלאת הספק ועל המתנגדים הנטל להביא הוכחה של ממש לטענה״, ובהקשר זה ציינה כי המומחה הרפואי קבע שלפי התיעוד הקיים המנוח היה צלול במועד עריכת הצוואה.
עוד כתבה השופטת כי מהראיות עולה שהיחסים בין המנוח לילדיו היו מורכבים. מעדות אחיינו של המנוח עלה שבין האב לילדיו היו יחסי איבה עד כדי כך שהא אמר לו שהוא היה מעדיף שהילדים לא היו בחיים.
מנגד, ניכר כי מערכת יחסיו של המנוח עם אשתו הייתה טובה וקרובה והיא הכניסה שמחה לחייו.
השופטת הדגישה שהילדים לא הוכיחו שהמנוח היה תלוי באשתו או מנותק מהעולם באופן המקים הנחה שנשלל רצונו החופשי.
בנסיבות אלה דחתה השופטת את ההתנגדות וקיבלה את הבקשה לקיום צוואת המנוח.
המתנגדים חויבו בהוצאות ושכ״ט בסך 40,000 שקל.
לפסק הדין המלא בתיק 2051-07-15
- ב״כ המתנגדים: עו״ד אסף גרשגורן, עו״ד אהרון איתן
- ב״כ המשיבה: עו״ד בעז קראוס, עו״ד עמית אלזם
עו״ד רועי ויסמן
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין