בתביעה נגד הרצל חבס ובעלי מניות נוספים נטען שב-2013 הטעו משקיעים כשפרסמו "הודעת הרגעה" אף שידעו שהחברה לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה כלפי רוכשי אג"חים.
ב-2013 הגישה חברת ההשקעות לייטקום תביעה ייצוגית נגד חברת "חבס השקעות" ומנהליה. חברת חבס עסקה אז בנדל"ן והנפיקה אגרות חוב שנסחרו בבורסה לניירות ערך. לאחר כניסת החברה להליכי פירוק התביעה התנהלה נגד בעל השליטה המרכזי הרצל חבס, המנכ"ל רונן עקביה, חברת XT שהחזיקה בכ-23% ממניותיה ושני דירקטורים מטעמה.
לטענת לייטקום, הנתבעים הטעו את מחזיקי אגרות החוב של חבס כשלא גילו לציבור במועד שלחברה אין יכולת לפרוע במלואם את תשלומי האג"ח העתידיים שלה.
לייטקום ציינה שב-12 במרץ 2013 רכשה אגרות חוב של חבס. מספר שעות לאחר מכן הודיעה חבס שיש "ספקות משמעותיים" בדבר יכולתה לפרוע במלואם את תשלומי הקרן והריבית של אגרות החוב שלה. בעקבות הדיווח צנחו שערי האג"ח בכ-30%.
התובעת הוסיפה שמספר ימים קודם לכן פרסמה החברה "הודעת הרגעה" אף שהנתבעים כבר ידעו שהיא במשבר תוך הטעיית משקיעים. לטענתה, היה על הנתבעים לצאת בדיווח כבר בסוף חודש פברואר 2013 כשאחד הדירקטורים הבכירים בחברה עזב ומצבה החל להתדרדר.
הנתבעים טענו מנגד שהודעת ההרגעה הייתה אמיתית שכן במועד זה לא הייתה לחברה סיבה להניח שלא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. לדבריהם, הדיווח למשקיעים פורסם מיד עם התגבשותה של הערכה בחברה שקיים חשש שלא תוכל לפרוע את התחייבויותיה. כמו כן לטענתם, ירידת ערך האג"חים לא נבעה רק מעזיבת הדירקטור אלא גם מנסיבות חיצוניות.
בספטמבר 2016 הגישו הצדדים לבית המשפט הסדר פשרה לאישור. בהסדר התחייבו הנתבעים לשלם כ-3.7 מיליון שקל מתוכם גמול של 200,000 שקל לתובעת ושכר טרחה של 800,000 שקל לבא כוחה. היתרה, כ-2.6 מיליון שקל תחולק ל"קבוצת התובעים" שהוגדרה ככל מי שרכש אגרות חוב של חברת חבס בין יום 28.2.13 עד 12.3.13 לפני הודעת הדיווח הרשמית בבורסה.
הצדדים קבעו בהסדר מנגנון לחישוב הנזק לכל אחד מחברי קבוצת התובעים ומינו נאמן שיהיה אחראי לאיתורם.
קושי בהוכחת הנזק
השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב אישר את הסדר הפשרה בשינויים מסוימים ונתן לו תוקף של פסק דין.
השופט ציין שאמנם סכום הפיצוי המוצע מהווה כ-10% בלבד מהסכום שתבעה לייטקום שעומד על כ-24 מיליון שקל אך במאזן הסיכויים והסיכונים מדובר בהסדר הוגן וסביר.
השופט הסביר שאם התביעה הייתה ממשיכה להתנהל עד סופה היה סיכוי גבוה שתתקבל אך התובעת הייתה עומדת בפני קושי לא מבוטל בהוכחת גובה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה. לדבריו, יש ממש בטענת הנתבעים שלפיה ירידת האג"ח של החברה לא נבעה כולה מההטעיה כי אם גם מנסיבות חיצוניות כמו מצבה הכללי שהחמיר באותם ימים.
השופט הוסיף שההסכמה בין הצדדים בדבר אופן חישוב הנזק לכל חבר קבוצה גם היא מאוזנת וסבירה לדעתו.
עם זאת, השופט מצא את שכר הטרחה עליו הסכימו הצדדים גבוה מדי ביחס להיקף הפיצוי והפחית אותו ל-500,000 שקל. גם הגמול למבקשת הופחת ל-125,000 שקל.
- ב"כ התובעת: עו"ד יצחק אבירם
- ב"כ הנתבעים: עו"ד יובל ששון, עו"ד מיה כהנוב-זליקובסקי, עו"ד דניאלה צרוניצר-יעקב
עו"ד רונן שחר
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין