האם טענה שאינה יודעת היכן נמצא האב הביולוגי. בקשתה להעניק זכויות רשמיות לבעלה התקבלה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי של משרד הרווחה מאחר שבית המשפט התרשם כי זוהי טובת הקטינה.
פסק דין חריג שניתן לאחרונה הורה להכיר בבעלה של אם לבת 13 כאפוטרופוס נוסף, לאחר שהצהירה כי אינה יודעת היכן נמצא האב הביולוגי, שלא מכיר את הקטינה ואין לו מושג על קיומה, ובעלה הוא האב היחיד שהילדה מכירה. סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה שלי אייזנברג דחתה את התנגדות היועץ המשפטי של משרד הרווחה למינוי וקבעה כי הכרה רשמית בבעלה של האם ואבי אחיה של הקטינה תשרת את טובתה ולא תפגע באף אחד.
האם הכירה את האב בבילוי חברי וניהלה עמו מערכת יחסים קצרצרה. לטענתה, היא לא גילתה לו שהיא בהיריון והוא כלל לא יודע על קיומה של הילדה.
לפני כ-7 שנים הכירה את בעלה הנוכחי ומאז הוא מגדל עמה את הילדה ב-2013 נולד להם בן. תביעתם הנוכחית נועדה להסדיר את מעמד הבעל כדי שיוכל לטפל בענייני הילדה ללא עזרת האם ובמקרה שהיא לא תוכל לעשות זאת בעצמה.
האם ובעלה הוסיפו כי הכרה רשמית תשרת את טובת הילדה, תיצור שוויון בינה לבין אחיה ותאפשר לאדם היחיד שהיא מכירה כאב לקחת חלק משמעותי בגידולה.
עובדת סוציאלית שבדקה את המשפחה התרשמה כי אין צורך במינוי אפוטרופוס נוסף וכי בני הזוג יכולים לגשת להליך אימוץ. היועץ המשפטי, שהתנגד למינוי נחרצות, ביקש לקבל עמדה זו. טענתו הייתה כי אין כל סיבה מיוחדת למנות לילדה אפוטרופוס נוסף כל עוד האם מספקת את צרכיה.
היועץ המשפטי ציין כי עולה תחושת אי-נוחות מסוגיית האב הביולוגי, שעמדתו לא נשמעה מאחר שהאם לא גילתה את זהותו. בתוך כך הודגש, כי החוק אינו מאפשר מינוי אפוטרופוס נוסף אלא אם ההורה לא מסוגל לתפקד או שקיימת סיבה מיוחדת וניתנה להורים הביולוגיים הזדמנות להשמיע את טיעוניהם.
לא יפגע באב הביולוגי
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בחיפה שלי אייזנברג החליטה להיעתר לעתירת ההורים למרות עמדת היועמ"ש.
השופטת הסכימה שיש חשש שהאם לא חושפת את זהות האב במכוון תוך שציינה כי ייתכן שכדאי לפתוח את הנושא עם הקטינה ולאפשר לה לברר את זהותה ולהכיר את שורשיה. עם זאת, השופטת הדגישה שאין כל ספק שמאז שהייתה בת 6 התובע משמש לה כאב וזהו האב היחיד שהיא מכירה.
השופטת ציינה כי אמנם אין כאן נסיבות מיוחדות והיא מודעת לכך שבפסקי דין קודמים נקבע כי התערבות באוטונומיה המשפחתית שמורה למקרים קיצוניים. אלא שלדעתה במקרה הזה לא מדובר בהתערבות משום שהאם – ההורה הרשמי היחיד בחיי הקטינה – היא זו שבמבקשת את עזרת בית המשפט.
השופטת הוסיפה כי היא מבינה ללב האם וסבורה שקבלת העתירה לא תגרור פגיעה בזכויות כלשהן – נהפוך הוא. לדעתה, הכרה רשמית בבעלה תשמש לטובת הילדה והמשפחה כולה ומהצד השני לא תשלול מהאב הביולוגי את זכויותיו.
השופטת אף לא הסכימה שצריך לחכות למקרה חירום או לנבצרות כלשהי של האם מסיבה רפואית או אחרת כשאפשר להסדיר את העניין מראש. השופטת הדגישה כי מתן הסמכויות לתובע לא ישנו את מעמדו של האב הביולוגי אלא יקל על המשפחה ויפחית את תחושת חוסר השוויון בין שני הילדים.
עו"ד עינת טל
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין