בשנה שעברה בית המשפט העליון שינה את תפיסה בנוגע למזונות ילדים. בבואן ליישם את העקרונות החדשים, הערכאות הנמוכות נדרשות להרחיב ולחדד את הדברים, כמו במקרה הבא.
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל חלקית את ערעורה של אם לילד בן 10 וילדות בנות 5 ו-3, שביקשה להגדיל את סכומי המזונות שבהם חויב אביהם ובן זוגה לשעבר. הרכב השופטים שכלל את חננאל שרעבי, סארי ג'יוסי ואספרנצה אלון, חלק על מספר קביעות של בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, שללא הנמקה ברורה החליט להפחית מזונות של שתי הבנות הקטנות.
ב-2009 עברו בני הזוג וילדיהם אל בית הוריה של האם (המערערת בהליך). בספטמבר 2016 הם נפרדו, כאשר האב (המשיב בהליך) עבר להתגורר בבית אמו. בימים אלה עדיין מתנהל ביניהם הליך שעוסק במשמורת וחלוקת הזמן ההורי.
כיום, הילדים לנים אצל אביהם פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, למעט הבת הקטנה, אותה הוא רואה שלוש פעמים בשבוע למשך שעה אחת בכל פעם.
בתחילת שנת 2017 קבע בית המשפט למשפחה מזונות זמניים בסך של 1,400 שקל לכל ילד. בסופה של אותה שנה, במסגרת החלטה למזונות קבועים עד גיל 18, נפסק כי המשיב ישלם מזונות בסך 3,000 שקל, כלומר 1,000 שקלים עבור כל ילד.
הסיבה להפחתה, אף שהשופט לא נימק אותה באופן ברור, הייתה פסק דינו התקדימי של בית המשפט העליון בעניין "פלונית", שניתן בין לבין, בו נקבע כי חלוקת המזונות בין הורים לילדים מעל גיל 6 תיקבע על-פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכל המקורות העומדים לרשותם, לרבות רכוש ושכר עבודה, בהתאם לחלוקת המשמורת ונסיבות המקרה בכללותן.
בעקבות זאת הגישה האם את ערעורה, בו העלתה שלל טענות בנוגע לגובה המזונות והחיובים השונים.
בין היתר, היא הזכירה כי מדובר בשלושה ילדים ששניים מהם מתחת לגיל שש. זמני השהות של הצדדים אינם שווים ואף לא קרובים למשמורת משותפת.
להבחין בין הדברים
השופט שרעבי, שכתב את פסק הדין, לא מצא סיבה להתערב בהפחתת הסכום בכל הקשור לבן הבכור בן ה-10.
לעומת זאת, השופט סבר שאין הצדקה להפחית את סכומי המזונות של שתי הבנות הקטנות, מאחר שעד גיל 6 מימון צרכיהן מוטל על האב בלבד. לכן בעניין זה נקבע כי מזונותיהן יישארו על סך של 1400 שקל לחודש, ויופחתו ל-1000 שקל רק לאחר שכל אחת מהן תגיע לגיל שש.
בנוסף, השופט החליט להגדיל את הוצאות החזקת המדור – חלקם של הילדים בחשבונות הבית – וחייב את האב לשלם כ-250 שקל עבור כל ילד שיעבור את גיל 6, ועד אז 400 שקל עבור שתי הבנות הקטנות. בהקשר זה השופט חלק על בית המשפט למשפחה, שהכליל את סכום החזקת המדור בתוך המזונות מבלי לעשות סדר והבחנה בין הדברים.
בכל הקשור לחיוב בדמי מדור (השתתפות בשכירות), בית המשפט למשפחה קבע כי בשלב זה אין מקום לחייב בדמי מדור, כיוון שהמערערת מתגוררת בבית אמה. בית המשפט למשפחה אף פסק כי במקרה שהמערערת תעבור לדירה שכורה, המשיב ישלם 50% מדמי השכירות בתקרה של 1300 שקל.
לעומת זאת, שופטי בית המשפט המחוזי החליט לבטל את התקרה העתידית של 1,300 שקל לחודש, תוך שהשופט שרעבי ציין כי כלל לא ברור מדוע השופט הגביל כבר בשלב זה את סכום המדור העתידי.
בכל הקשור להוצאות משפט, נקבע כי כל צד יישא בהוצאותיו.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד גילה עיני
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין