פסיכיאטר התפטר מהעבודה ומת – אלמנתו תקבל כרבע מיליון ש'

בית הדין לעבודה קיבל בין היתר את גרסת התביעה שהמנוח התפטר על רקע מצבו הרפואי ולא בגלל רצונו לטייל בחו"ל עם משפחתו. לכן אלמנתו זכאית לפיצויי פיטורים

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה חלקית תביעה כספית שהגישה אלמנת פסיכיאטר נגד בית החולים הפסיכיאטרי בו הועסק בעלה לפני מותו. לטענת התובעת בית החולים נותר חייב לבעלה כספים מתוקף עבודתו שם, כאשר לאחר פטירתו כספים אליה שייכים לה. השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין קיבלה את מרבית רכיבי התביעה ופסקה לתובעת פיצוי נאה.

בשנת 2010 החל המנוח לעבוד בבית החולים "מרכז אילנית" שבפרדס חנה (הנתבע), בהיותו בן 71. לאחר כ-8 שנות עבודה הוא התפטר, וימים ספורים לאחר מכן הלך לעולמו.

לאחר מותו הגישה אלמנתו את התביעה לבית הדין כאשר לטענתה בית החולים חייב לה כספים מכוח תקופת עבודתו של בעלה, בין היתר גמול שעות נוספות ופיצויי פיטורים.

לטענת התובעת בעלה ביצע בבית החולים תורנויות שיכלו להגיע גם ל-43 שעות רצופות, אך למרות זאת שכרו שולם כשעות עבודה רגילות. לטענתה ברכיב זה מגיע לה כ-400,000 שקל. עוד טענה התובעת כי בעלה התפטר מהעבודה על רקע מצבו הרפואי ובשל כך הוא היה זכאי לפיצויי פיטורים בסך כ-200,000 שקל, שלא שולמו לו.

מנגד טען הנתבע כי למנוח שולמה משכורת לפי תורנויות כמקובל בבתי חולים ציבוריים, כאשר במרבית התורנויות הוא נח בחדרו, צפה בטלוויזיה וישן. מכאן שהוא אינו זכאי לגמול שעות נוספות.

עוד טען הנתבע המנוח לא התפטר בשל מצבו הרפואי אלא בגלל רצונו לבלות עם הנכדים ולעשות טיול משפחתי בארצות הברית. בנסיבות אלה, נטען, לא קמה לו זכאות לפיצויי פיטורים.

היה זמין לקריאה

השופטת שומרוני-ברנשטיין דחתה את טענותיו של הנתבע וקבעה שהמנוח היה זכאי לשעות נוספות ולפיצויי פיטורים.

בנוגע לרכיב הראשון היא ציינה שאין מחלוקת כי בזמן התורנויות היה המנוח זמין בחדרו לקריאות וכי היו מקרים בהם הוא נדרש לפנות דיירים למיון. עובדה נוספת עליה אין עוררין היא שבתקופת עבודתו היה המנוח הפסיכיאטר התורן היחיד בבית החולים.

לדברי השופטת, השעות בהן נדרש המנוח להיות נוכח בעבודתו וזמין לקריאות הינן שעות עבודה לכל דבר ולכן אין חשיבות לשאלה האם הוא נח או ישן בחדרו. מכאן, שהמנוח היה זכאי לתשלום שעות נוספות. השופטת פסקה לתובעת כ-159,000 שקל בגין רכיב זה.

גם בעניין פיצויי הפיטורים קיבלה השופטת את טענות התביעה. היא כתבה שחודשיים לפני התפטרותו התאשפז המנוח ב"וולפסון" בגלל קוצר בנשימה ומצבו הרפואי הלך והידרדר עד שנאלץ לעזוב את עבודתו.

בתוך כך השופטת דחתה את טענת הנתבע לפיה המנוח הגיע לפגישת ההתפטרות בליווי טופס ויזה לארה"ב, מה שמעיד על רצונו להתפטר בכדי לבלות עם משפחתו. היא כתבה שמדובר בטענה לא נכונה שכן הנסיעה הייתה מתוכננת הרבה לפני הפגישה ובוטלה עקב מצבו הרפואי של המנוח.

לפיכך השופטת קבעה שהתובעת זכאית לכ-47,000 שקל נוספים בשל פיצויי פיטורים שהנתבע נמנע מלשלם לבעלה. בנוסף נפסקו לתובעת כ-30,000 שקל עבור פדיון חופשה, דמי הבראה וימי מחלה שלא שולמו לבעלה. 30,000 שקל נוספים נפסקו לתובעת עבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

• ב"כ התובעת: עו"ד אייל פלשן
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אייל קימל

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין