ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב 
לפסק הדין בעניין עזבון המנוח ד.א. ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות
הצוות הרפואי בבית החולים הלל יפה לא ביצע בדיקת CT בילד כבן 6 שסבל מדלקת קרום המוח, בניגוד להמלצת המתמחה במיון. בשל כך, לא אובחנה בצקת במוחו, ובוצעה בו בדיקה לא מתאימה, שהביאה למותו. תביעת הרשלנות שהגישו ההורים נגד משרד הבריאות התקבלה במלואה.
בשל החמרה במצבו של בנם בן ה-6, אשר סבל מכאבי אזניים, לקחו אותו הוריו לבית החולים הלל יפה, כשהוא במצב קשה. המתמחה, שקיבלה את הילד במיון, שיערה כי הוא סובל מדלקת קרום המוח, והורתה על טיפול אנטיביוטי מיידי ועל ביצוע בדיקת עיניים, CT מוח וניקור מותני.
לאחר שככל הנראה עבר הילד בדיקת עיניים (על גיליון הבדיקה לא צוינה שעה), הוא הופנה לביצוע הניקור המותני. כשעה לאחר מכן הוא החל לפרכס ומצבו הלך והידרדר. נסיונות ההחייאה שנעשו בו לא סייעו, ובשעה 13:00, כשעתיים וחצי לאחר הניקור, נקבע מותו בטרם עת.
האירוע הקשה הביא את ההורים להגיש תביעת רשלנות רפואית נגד משרד הבריאות, המפעיל את בית החולים. ההורים ביקשו פיצוי הן על אבדן החיים של בנם, והן על הנזקים הנפשיים שנגרמו להם, כהוריו, בשל מותו- עילה שידועה בשם 'הקרוב הנוכח'.
לטענתם, שנתמכה בחוות דעתו של מומחה רפואת ילדים ומחלות זיהומיות, הסגל הרפואי התרשל, כאשר ביצע את בדיקת הניקור המותני לפני בדיקת ה-CT. לדברי המומחה, היה הצוות מחויב לבצע טרם הניקור בדיקות עיניים ו-CT. זאת כדי לשלול בצקת במוח, שכן לעמדתו, במקרה של בצקת, עלול הניקור לגרום למותו של החולה. לדעת המומחה, במקרה זה ישנו חשש כבד, כי זוהי סיבת המוות.
לעומת זאת, טענה הנתבעת, כי בוצעו בילד הבדיקות הנחוצות, וסיבת מותו נעוצה בכך שהגיע לבית החולים מאוחר מדי. טענתה נתמכה בחוות דעת של מומחה מטעמה. לחילופין טענה, כי ההורים אחראיים למות בנם, שכן הביאו אותו באיחור לבית החולים.
היה עליהם להישמע להוראות המתמחה
השופט יצחק כהן מבית המשפט המחוזי בחיפה, קיבל את התביעה בקובעו כי הצוות הרפואי התרשל כשלא ביצע בילד בדיקתCT טרם הניקור. זאת, בהסתמך על חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, אשר לדבריו, שיקפה את המצב באופן אמיתי יותר מזו של המומחה מטעם הנתבעת.
השופט ציין כי מנהל מחלקת הילדים הסביר את בחירתו שלא להורות על ביצוע הבדיקה, בכך שמדובר במתמחה בינונית, שהיה רשאי שלא להישמע להוראותיה. תשובה זו, קבע, אינה מתקבלת על הדעת מקום בו דווקא הוראותיה של המתמחה תאמו את הטיפול הרפואי ההולם.
נקבע, כי על הצוות הרפואי היה לדעת ולצפות, שאם הילד סובל מבצקת, ומבוצע בו ניקור, סביר להניח שהדבר יגרום להידרדרות מצבו ולמוות, שכן זהו מנגנון רפואי ידוע.
השופט דחה את הנסיון להטיל את האשמה על ההורים. ההורים פעלו ככל הורה סביר שדואג לילדו, ואין לצפות מהם לדעת שכאבי אזניים הם סממן לדלקת קרום המוח, קבע.
באשר לעילת 'הקרוב הנוכח' נפסק כי שני ההורים, שהיו בזמן האירוע בקרבת בנם, סובלים מנזק נפשי, אולם בעוד שמצב האב אינה חמור במיוחד, הוכח כי לאם נגרמה פגיעה נפשית רצינית ביותר, המזכה אותה בפיצוי.
לפיכך נפסק, כי המדינה (משרד הבריאות( תשלם לעזבון הילד ולהוריו 1,168,000 שקלים בגין כאב וסבל, הפסד שנים אבודות, הוצאות קבורה ולוויה והפסדי קצבת זקנה, וכן פיצוי גלובאלי של 200 אלף שקל לאם, בשל הפגיעה הנפשית שנגרמה לה. בנוסף חויבה המדינה לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 335 אלף שקלים.
חשיבות עצומה לתת מענה לנפגעים משניים
עוה"ד ד"ר ערן אגו והילה בועז- גבאי, העוסקים בתחום הרשלנות הרפואית, מסבירים את פסיקת הפיצוי הנפרד לאם: "עילת 'הקרוב הנוכח' מאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצוי לניזוקים משניים, אשר נפגעו כתוצאה מהרשלנות כלפי קרוב משפחתם מדרגה ראשונה.
הם מציינים, כי "ישנה חשיבות עצומה למתן מענה למעגל הנפגעים המשניים, אשר לעיתים נדחקים לקרן פינה, הגם שהם סובלים מנזקים נפשיים שגוררים גם הוצאות כלכליות לא מבוטלות".
לפסק הדין בעניין עזבון המנוח ד.א. ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל- משרד הבריאות
למדור: רפואה ומשפט
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.