רוכש ביתו של ארקדי גאידמק הוחלף ברגע האחרון – המתווך תבע וזכה

המתווך עמל על עסקה למכירת הנכס בהרצליה פיתוח אך לא קיבל את שכרו לאחר שזהות הרוכש הוחלפה זמן קצר לפני החתימה על ההסכם. תביעה נגד הרוכש המקורי התקבלה והוא ישלם דמי תיווך בסך 330,000 שקל

השופט דוד יצחק קיבל לאחרונה תביעה שהגיש מתווך נגד אדם שחתם מולו על הסכם תיווך בעסקה לרכישת ביתו של איש העסקים ארקדי גאידמק בהרצליה. הנתבע לא חתם על הסכם המכר הסופי וטען שבנסיבות אלה הוא פטור מדמי התיווך, ומי שצריך לשלם אותם הוא הרוכש בפועל. עמדתו נדחתה לאחר שהוכח שהעסקה שנחתמה בסופו של דבר היא אותה עסקה עליה עמל המתווך, וזהות הרוכש הוחלפה משיקולים עסקיים של הנתבע ושותפו.  

התובע עוסק בתיווך נכסי בהרצליה, בפרט נכסי יוקרה בהרצליה פיתוח. הוא התקשר בהסכם תיווך עם הבעלים של הנכס נשוא התביעה, גאידמק, שמחזיק בנכס באמצעות חברה זרה באיי הבתולה הבריטיים.

במסגרת פעולות התיווך נוצר קשר בין המתווך לבין הנתבע שהתעניין בנכס ובינואר 2018 נחתם ביניהם הסכם תיווך. בהסכם התחייב הנתבע לשלם למתווך עמלה בסך 2% בתוספת מע"מ ממחיר רכישת הנכס, וזאת ביום החתימה על החוזה או על זיכרון הדברים.

במסגרת המשא ומתן חתם הנתבע, באמצעות חברה שבבעלותו, על זיכרון דברים שעניינו רכישת הנכס עבור סך של 4.1 מיליון דולר.

בתחילת שנת 2020 הגיע המשא ומתן לשלב מתקדם. במהלך כל התקופה היה המתווך מעורב במגעים בין הצדדים ונטל חלק פעיל בקידום העסקה. במרץ 2020 התגבשו מכלול ההסכמות הנדרשות ונחתם הסכם מכר למכירת הנכס תמורת 13,804,000 שקל. ואולם, על הסכם המכר לא חתם הנתבע כמי שרוכש את הנכס, אלא חברה בשליטתו של אדם אחר.

לטענת המתווך, העובדה שהנכס נרכש בפועל על ידי הצד השלישי לא שוללת את זכאותו לדמי תיווך. לדבריו, מדובר באותה עסקה בדיוק שהוא עמל בתיווכה, וכי ההחלטה שהרכישה תתבצע על ידי הצד השלישי ולא על ידי הנתבע היא החלטה עסקית-כלכלית של הנתבע והצד השלישי.

הנתבע כפר בטענות המתווך וטען כי אינו חייב בדמי תיווך שכן החבות מוטלת על כתפי הצד השלישי שהתקשר בהסכם המכר.

קיימת זיקה

השופט דוד יצחק מבית משפט השלום בהרצליה קיבל את התביעה. הוא קבע שהלכה למעשה העסקה שנחתמה בסופו של יום היא בדיוק אותה עסקה שהתובע תיווך בעניינה, כשהשינוי היחיד הוא בזהות הרוכש.

הוא הוסיף שמהראיות והעדויות עלה שזהות הרוכש מקורה בשיקולים אישיים עסקיים של הנתבע והצד השלישי, נוכח מערכת היחסים העסקית ביניהם. לא מדובר בעסקה חדשה וזרה לנתבע, אלא המשך ישיר למשא ומתן שניהל ולהסכמות שגיבש עם בעלי הנכס. 

השופט הדגיש שלפי הפסיקה, כשקיימת זיקה בין "הלקוח" לבין רוכש הנכס בפועל, ניתן לחייב את הלקוח בתשלום דמי התיווך, גם אם לא רכש את הנכס בפועל. ככלל, יש לבחון את מהות העסקה ואת מידת הדמיון בין העסקאות.

הוא ציין בין היתר שבתו של גאידמק, שנטלה חלק במגעים, העידה כי הובהר לה שרכישת הנכס על ידי הצד השלישי נעשתה מטעמו של הנתבע ובשום שלב לא הובהר לה שהנתבע יוצא מהתמונה.

זאת ועוד, הנתבע המשיך להיות שחקן משמעותי בהוצאת העסקה לפועל גם לאחר החתימה על ההסכם.

הנתבע חויב לשלם למתווך עמלה בסך 329,768 שקל בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 40,000 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד מיכאל אדלר
• ב"כ הנתבע: עו"ד יוסף ג'ברי

בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין