אחיו של המנוח התנגד שהאלמנה תירש: "הם לא היו בני זוג" - פסקדין

בית המשפט למשפחה באשדוד דחה לאחרונה על הסף התנגדות שהגיש אחיו של מנוח לבקשת האלמנה לקבל צו ירושה. בני הזוג אומנם היו נשואים על הנייר, אך בשעת פטירת המנוח הם חיו בנפרד על רקע מחלת האלצהיימר ממנה סבל. לטענת אחיו, בנסיבות הללו אין לראות באשתו כ"בת-זוגו" לעניין חוק הירושה. השופטת עפרה גיא הדפה את פרשנותו, וחייבה אותו ב-7,500 שקל הוצאות.

המנוח נישא למבקשת ב-2011, ולשניים נולדו תאומים. בשלב מסוים אובחן המנוח עם אלצהיימר, ועל הרקע הזה עבר לגור אצל אמו. לאחר פטירתו עתרה אשתו לצו ירושה שעל-פיו היא וילדיה הם יורשי עיזבונו. הבקשה נתקלה בהתנגדות מצד אחיו של המנוח, בטענה שאין לראות במבקשת כ"בת-זוג" לעניין חוק הירושה.   

לגרסת המתנגד, גיסתו נטשה את אחיו בשעתו הקשה, מעולם לא הציעה לעזור בענייניו הרפואיים, ואף מנעה מילדיו לבקרו – באופן הגורע ממנה, כך לשיטתו, את מעמדה כיורשת. האיש התעקש ש"הוא אינו רודף בצע", וכי רצונו הבלעדי הוא לדאוג לאחייניו, ילדיו של המנוח, לצורך הבטחת עתידם ורווחתם. לעמדתו, המבקשת אינה יציבה ובלתי כשירה לשמור על כספי אחיו.

מנגד טענה אשת המנוח שגיסה אינו "מעוניין בדבר", כך שעל התנגדותו לצו הירושה להידחות על הסף. לדבריה "סבלה רבות מידם הקשה של בני משפחת המנוח, שגם במותו בחרו לנקום בה". כך למשל, סיפרה בהקשר הזה, משפחת בעלה אפילו לא טרחה לעדכנה על מותו, והיא גילתה על כך מיועצת בית הספר של ילדיה, אשר צלצלה לשאול בשלומם.

"נשואים כדת וכדין"

ואכן, השופטת גיא קבעה שעל ההתנגדות להידחות הן ברמה הטכנית, משום שהמתנגד אינו "מעוניין בדבר", והן במישור המהותי, נוכח הנישואים הפורמאליים שנותרו בין המבקשת למנוח עד ליומו האחרון.

בהיבט הטכני הדגישה השופטת שאף בהנחה שההתנגדות תתקבל אזי המתנגד לא יזכה בירושת אחיו. הובהר שלפי הפסיקה, "צד המעוניין בדבר" הרשאי על-פי חוק להתנגד לצו ירושה או לצוואה, הינו רק מי שאמור ליהנות מהעיזבון, בין אם במישרין או בעקיפין, כגון יורש על-פי דין שנושל מצוואה. אלא שבמקרה זה, כך השופטת, המתנגד לא עונה להגדרה הזו, ודי בכך כדי להביא לדחייתו.  

למעלה מן הצורך קבעה השופטת שגם ברמה המהותית, טענת המתנגד שגיסתו לא נחשבת ל"בת-הזוג" של אחיו, לעניין חוק הירושה, אינה מחזיקה מים; זאת נוכח מעמדה המרכזי של "הגישה הפורמלית" בפסיקה, שלפיה לצורך הירושה די בקשר של נישואים - אפילו אם בני הזוג חיו בפועל בנפרד.

"אין בעובדה שהמנוח לא היה כשיר והיא לא טיפלה בו ולא חיה עמו, בכדי לסתור הקביעה לפיה היא בת-זוגו של המנוח", כתבה השופטת ביחס למבקשת. "לא מצאתי כי נסיבות המקרה הינן נסיבות חריגות על-אף שהמשיבה לא חיה עם המנוח מזה למעלה משבע שנים, ואמו ואחיו הם שטיפלו בו לטענתם. בני זוג היו נשואים כדת וכדין ודי באמור בכדי לדחות ההתנגדות", חתמה.

לפיכך התנגדות אחי המנוח לצו הירושה נדחתה על הסף. הוא חויב לשלם לאלמנה הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

• ב"כ המבקשת: עו"ד שקד דהן ועו"ד מוני קריפצר
• שמות ב"כ יתר הצדדים לא צוינו

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.