פושט הרגל טען שהוא זכאי לקבל את הפיצוי לידיו, אולם כונס הנכסים הרשמי והמנהלת המיוחדת טענו כי הכספים צריכים להגיע לנושים. בניגוד לעמדתם, בית המשפט קבע כי ההלכה שניתנה בנושא לפני כיובל שנים עדיין שרירה וקיימת: מלוא הפיצוי – לפושט הרגל.
חייב שהוצא נגדו צו כינוס נכסים במסגרת בקשת פשיטת רגל, ביקש מבית המשפט למנוע מהמנהלת המיוחדת שמונתה בתיק מלגעת ב-100,000 שקל המגיעים לו מחברת הביטוח כלל, עבור תאונת עבודה שאירעה לפני כשלוש שנים.
החייב הסתמך על הוראות פקודת הנזיקין והלכה שניתנה לפני כ-48 שנים בבית המשפט העליון, בה נפסק כי פיצוי שמקבל פושט רגל במסגרת תביעת נזקי גוף אינו שייך לנאמן אלא לפושט הרגל, משום שמדובר בפיצוי אישי. לפיכך, ביקש החייב להסיר את העיקולים שהוטלו על זכויותיו לקבלת התשלום מכלל.
המנהלת המיוחדת התנגדה לבקשתו. לטענתה, החייב הצהיר במסגרת הסכם הפשרה שלפחות חלק מהפיצויים הם לכיסוי הוצאות והפסדי השתכרות. מאחר שהפסדי השתכרות מגלמים בתוכם רכיבי הכנסה – זהו לא פיצוי נזיקי גרידה.
המנהלת הוסיפה, ואליה הצטרף גם כונס הנכסים הרשמי, כי ההלכה עליה מסתמך החייב מיושנת ולא עדכנית, וכבר נקבע במספר פסקי דין שיש צורך לבחון אותה מחדש, תוך הבחנה בין פיצויים שמגיעים לנאמן בתיק ולבין פיצויים שמגיעים לחייב באופן אישי. לפיכך, ביקשה המנהלת שהחייב יקבל רק מחצית מהפיצוי לכיסו ואת המחצית השנייה להעביר לקופת כינוס הכנסים על מנת שיהיה אפשר לחלק אותם לנושים שלו.
הכונס הרשמי הוסיף כי צו התשלומים החודשי שנקבע לחייב התבסס על יכולת ההשתכרות שלו. אם כעת הוא יקבל כסף עבור הפסדי השתכרות – המשמעות היא שיכולתו גדלה, ומן הראוי שהנושים יזכו בכך.
לא סוטים מהלכה קיימת
השופט ישראל פבלו אקסלרד מבית המשפט המחוזי בבאר שבע פסק לטובת החייב. השופט חזר ההלכה שנקבעה בידי שופט העליון המנוח צבי ברנזון בשנת 1968, שלפיה פיצוי שמקבל פושט רגל על נזקי גוף על כל רכיביו וכולל הפסדי השתכרות, הוא זכות אישית שלא עוברת לנאמן.
השופט הבהיר כי מפאת "עיקרון כיבוד הערכאות" הוא אינו סבור שהוא רשאי לבחון מחדש הלכה שניתנה בבית המשפט העליון וודאי שלא לסטות ממנה. לטעמו, הפסיקה המאוחרת שהמליצה לבחון מחדש את ההלכה לא שינתה אותה בפועל וגם לא עסקה במקרים זהים למקרה הנוכחי, שבו הפיצוי שניתן לחייב הוא פיצוי כולל שאינו מפרט את ראשי הנזק השונים.
ואולם, השופט ציין בפני הכונס והמנהלת כי ייתכן שיש מקום להטיל עליו תשלום חודשי גבוה יותר במסגרת צו התשלומים, בהסתמך על סכום הפיצוי שיקבל על הפסדי השכר, והמליץ להם לפנות בבקשה מתאימה בנושא.
כך שבסופו של דבר בקשת החייב התקבלה והשופט הורה לכלל לשחרר את מלוא הכספים לידי החייב ולבטל את העיקולים שנרשמו על הכספים הללו.
אני מברך על כך שבית המשפט הביע תמיכה בהלכה המדוברת, הידועה בשם "ידידיה ראובן". אף שמדובר בפסיקה ארוכת ימים, היא עדיין נכונה מאוד. לא ייתכן שייקחו לאדם שעבר תאונת דרכים את כספי הפיצויים להם הוא זכאי, גם אם הוא נמצא בהליך פשיטת רגל. תחושת הצדק לא מאפשרת לעשות זאת.
אני קורא לבית המשפט העליון ללכת צעד נוסף קדימה ולהרחיב את ההלכה, כך שאנו, כמייצגי חייבים נוכל להגן על כספי הניזוקים גם במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ולא רק במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
- המנהלת המיוחדת: עו"ד רות שווץ בר
* עורך דין אורי גילת עוסק בפשיטות רגל והוצאה לפועל
** הכותב לא ייצג בתיק
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
גולשים בסלולרי? לשירות מיידי מעורך דין הורידו את Get Lawyer
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין