פש"ר 21837-01-15ג' נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'

צו כינוס ניתן לבקשת החייב ביום 12.01.2015. לפניי בקשתו להורות כי כספי הפיצויים להם הוא זכאי מכוח הסכם הפשרה כמפורט להלן, אינם מוקנים לקופת הכינוס לטובת הנושים, וכי יש להורות על העברתם לידיו.

החייב הגיש תביעה נגד כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), לפיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לו בתאונת עבודה שאירעה ביום 7/2/2013. על פי הנטען, כתוצאה מהתאונה, נגרמה לחייב נכות צמיתה בשיעור של 42%. במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין החייב לבין כלל, נפסקו לטובת החייב פיצויים בגין נזקי גוף בסכום כולל של 100,000 ₪. כמקובל, בנספח ב' שצורף לבקשת החייב ועניינו "כתב קבלה וויתור", לא נרשם בגין אילו ראשי נזק משולם הפיצוי והסכום שנקבע הנו סכום כולל. יחד עם זאת, בסעיף 5 לבקשת החייב צוין, כי הפיצוי שנפסק הנו בגין "כאב וסבל, הוצאות, עזרת צד ג', הפסדי השתכרות וכו'".

טענות הצדדים בתמצית:

בבקשת החייב נטען, כי בהתאם לסעיף 21 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ועל פי ההלכה הפסוקה אשר נקבעה בע"א 38/68 הנאמן בפשיטת רגל של ידידיה ראובן נ' ידידיה ראובן ואח', פ"ד כב (12) 141 (להלן: "הלכת ידידיה"), הרי בשונה מתביעה בגין נזקי רכוש, תביעה שניהל חייב בפשיטת רגל בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לרבות פירות אותה תביעה, אינם מוקנים לנאמן. עוד נטען, כי העיקולים שהוטלו על זכויות החייב לקבלת כספים מחברת כלל, הנם בגין חובות שנוצרו קודם למתן צו הכינוס ולכן, המדובר בחובות שהנם בני תביעה בהליך הפש"ר. לפיכך, ביקש החייב שבית המשפט יורה על ביטול העיקולים.

המנהלת המיוחדת, עו"ד שווץ בר רות, התנגדה לבקשת החייב וטענה כי לאור הצהרת החייב לפיה הפיצוי שנפסק לטובתו הנו בגין הוצאות, עזרת צד ג' הפסדי השתכרות וכו', הרי שהפיצוי מגלם בתוכו רכיבי הכנסה ולכן, אין המדובר בפיצוי בגין נזקי גוף גרידא. לטענת המנהלת המיוחדת, הלכת ידידיה שנויה במחלוקת ובמספר פסקי דין נידון הצורך לבחון הלכה זו מחדש. בעניין זה הפנתה המנהלת המיוחדת לפס"ד שניתן בפש"ר (מח' חיפה) 569/09 נוח מיכאלוב נ' שלמה מנחם נוימן ואח' (פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד נוח") , שם נקבע כי יש לבצע הבחנה בין רכיבי הפיצוי שאינם מוקנים לנאמן לבין אלו שמוקנים לו, כפי שיפורט בהמשך. הנאמנת עתרה לכך, שבקשת החייב תתקבל באופן חלקי בלבד, כך שמחצית מהפיצוי שנפסק תועבר לידי החייב ואילו המחצית השנייה תועבר לקופת הכינוס עבור נושי החייב.

הכונס הרשמי הביע תמיכה בעמדת המנהלת המיוחדת. לטענתו , חלק ניכר מכספי הפיצויים הנם בגין חישוב של הפסד יכולת ההשתכרות של הניזוק, שעל בסיסה נקבע התשלום החודשי שבו יישא החייב לטובת נושיו. לטענת הכונ"ר, כאשר חייב ניזוק וחלה ירידה ביכולת ההשתכרות שלו, מופחת צו התשלומים החודשיים שנקבע לטובת הנושים ולכן, כאשר החייב מפוצה על הירידה בשכרו, מן הראוי שהנושים יהיו זכאים לחלק מן הפיצוי. לטענת הכונ"ר, הותרת הפיצוי במלואו בידי החייב תציב אותו במקום טוב יותר מאשר המקום בו היה לולא הפגיעה. עוד טען הכונ"ר, כי הלכת ידידיה נקבעה לפני כמעט יובל שנים וכי הגיעה העת לבחון אותה מחדש.

דיון והכרעה: