בן 27 הועסק בפרויקט בנייה במודיעין עילית וצנח אל מותו מהקומה הרביעית כי לא היה קשור. השופטת קבעה שאת עיקר הפיצוי ישלם הקבלן
קבלן בנייה ובעלי דירות במודיעין עילית יפצו בכמיליון שקל את הוריו של פועל בניין אשר נהרג בתאונת עבודה בשטח הבניין – כך קבע לאחרונה בית משפט השלום בתל אביב. לאחר שהודה בכך שהעסיק את המנוח ללא אמצעי בטיחות, השופטת עידית קצבוי הטילה על הקבלן 85% מהאחריות למות הצעיר. את 15 האחוזים הנותרים היא השיתה על חלק מבעלי הדירות, בפרט אחרי שמצאה כי המשיכו להעסיק את הקבלן הרשלן אף לאחר התאונה הקטלנית.
המנוח הועסק כפועל בניין בפרויקט לביצוע עבודות לבניית תוספת מרפסת וחדר לדירות בבניין המצוי ברחוב יהודה הנשיא שבמודיעין עילית. ברגע של חוסר תשומת לב הוא נפל מקומה גבוהה, כנראה מהקומה הרביעית, ונפגע אנושות. תשעה ימים לאחר מכן – מת מפצעיו כשהוא בן 27.5 בלבד. במאי 2019 הגישו הוריו את התביעה לבית המשפט. בשלב מסוים הסכימה המדינה לשלם להם כפשרה 55 אלף שקל.
אשר ליתר הנתבעים – הקבלן ובעלי הדירות – אלה טענו שאין להם אחריות לתאונה הקטלנית. כך, הקבלן טען שלא הוא העסיק את המנוח אלא קבלן פלסטיני ממקום מגוריו של המנוח. בעלי הדירות מצדם התכסו בטענה שהם אנשים פשוטים שהזמינו קבלן לביצוע עבודות הבנייה, כך שאין הצדקה להטיל עליהם אחריות למותו של הפועל.
במישור המשפטי טענו בעלי הדירות שחלה עליהם ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין, לפיה אין להטיל אחריות נזיקית על מי שהתקשר בחוזה עם בעל מקצוע בקשר לרשלנותו.
בלי קסדה, רתמה והכשרה
השופטת קצבוי דחתה את ניסיון הקבלן להרחיק עצמו מהאירוע. לדבריה הוא החתום על ההסכמים מול בעלי הדירות כקבלן הפרויקט והמסקנה המתבקשת היא שהוא העסיק את המנוח.
השופטת קבעה כי רשלנות הקבלן הוכחה כנדרש. מעדותו במשטרה על כי העבודה באתר בוצעה ללא אמצעי בטיחות כגון קסדות, רתמות או מעקות בטיחות. גם חבריו של המנוח לעבודה אישרו בעדותם שלא עבדו עם קסדות או רתמות, ולא עברו הכשרת בטיחות כלשהי.
אשר לאחריות בעלי הדירות, השופטת קבעה שבנוגע לחלקם הוכחה רשלנות בבחירת הקבלן, ולכן לא חלה עליהם ההגנה שבסעיף 15 לפקודת הנזיקין. לדבריה, הם לא טרחו לברר מול הקבלן מהי הכשרתו והאם הוא קבלן רשום. בנוסף, הם לא עשו מאמצים לוודא שהבנייה באתר נעשית על פי כללי הבטיחות ובהתאם להוראות הדין.
רשלנות בעלי הדירות התחדדה בעיני השופטת אחרי שנמצא כי אלה המשיכו להעסיק את הקבלן גם אחרי מות הפועל, עד להשלמת הפרויקט. "בנסיבות אלו וכבעליהם של המקרקעין", כתבה, "יש לראות בהם כמי שהפרו את חובת הזהירות ולפיכך דין התביעה נגדם להתקבל".
בניכוי הפיצוי שהתקבל מהמדינה קבעה השופטת שהקבלן ובעלי הדירות שהתביעה נגדם התקבלה יפצו את הורי המנוח ב-815,592 שקל עבור כאבם וסבלם בשל אובדן בנם, הוצאות בהן נשאו בגלל פטירתו כגון קבורה ומצבה, וכן הפסדי השתכרות שלו. בנוסף השופטת פסקה לטובת ההורים שכ"ט עו"ד בסך 190,848 שקל.
היא קבעה שחלוקת האחריות בין הקבלן לבעלי הדירות בתשלום הפיצוי תהיה 85%-15%, לחובת הראשון.
- ב"כ התובעים: עו"ד יניב בקאל ו/או עו"ד אבי בקאל
- ב"כ הנתבע 1 (הקבלן): עו"ד דרור שוסהיים
- ב"כ הנתבע 3: עו"ד בלאיש
- ב"כ הנתבעים 5-10 (בעלי הדירות): עו"ד שרה פריש ו/או עו"ד אהרון שפרבר
עו"ד אורן רבינוביץ׳
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין