בני זוג עברו הליך פונדקאות בחו״ל אך הפונדקאית נאלצה ללדת בארץ בגלל מום באחד העוברים. היועמ״ש טען שאין בסיס למתן צו הורות פסיקתי והמסלול הנכון הוא אימוץ. עמדתו נדחתה בבית המשפט.
בני זוג התקשרו בהסכם עם פונדקאית מגיאורגיה ולפני כשנה ושלושה חודשים היא ילדה בארץ תאומות. האם המיועדת ביקשה צו הורות פסיקתי שיכריז כי היא האמא. היועץ המשפטי לממשלה התנגד וטען כי הפונדקאית היא כיום האמא ועל המבקשת לאמץ אותן. בפסק דין חלקי בית המשפט דחה את עמדתו וקבע שאין מניעה עקרונית לתת צו הורות.
בני הזוג, הנשואים זה לזה, סיפרו כי עקב קושי של האישה להביא ילדים לעולם פנו לביצוע פונדקאות בגיאורגיה. בתחילת 2018 הם חתמו שם על הסכם עם פונדקאית ובהמשך הושתלו ברחמה ביציות שנוצרו מהפריה של ביציות שנתרמו בזרעו של האיש.
במהלך ההיריון התברר שאחד העוברים סובל ממום בלב המחייב לנתחו מיד עם הלידה. לפיכך הוטסה הפונדקאית לארץ. בנובמבר 2018 ילדה הפונדקאית תאומות ונרשמה במרשם האוכלוסין כאמן של הילדות. בהמשך היא חתמה על כתב הסכמת הורה לאימוץ ושבה לארצה.
כחודש לאחר מכן ניתן פסק דין בתביעת אבהות שהגיש האיש ונקבע על סמך בדיקת רקמות שהוא האב. כמה ימים לאחר מכן הגישה האישה תביעה לצו הורות פסיקתי המכיר בכך שהיא אמן של הילדות.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד למתן הצו. לשיטתו, הדין הישראלי רואה במי שילדה את הילד הורה ולכן נרשמה הפונדקאית כאם במרשם האוכלוסין. לדבריו, על מנת לנתק את הקשר ההורי בין הקטינות לבין הפונדקאית על המבקשת לאמץ את הקטינות.
רוב הזיקות בחו״ל
השופט שמואל בר יוסף מבית המשפט למשפחה בתל אביב כתב כי אמנם ניתוק קשרי הורות לא יכול להיעשות בצו הורות פסיקתי. ואולם, במקרה זה אין קשר הורי שצריך לנתק שכן הפונדקאית אינה הורה של הקטינות.
השופט הסביר כי לצורך בירור השאלה האם יש קשר הורי בין הפונדקאית לבין הילדות יש לברר איזה דין חל על המקרה.
בני הזוג לא התכוונו לבצע הליך פונדקאות בישראל אלא התקשרו עם פונדקאית בחו״ל בהסכם לפי דיני גיאורגיה. הכוונה הייתה שגם הלידה תהיה בחו״ל אך נסיבות קיצון רפואיות חייבו לידה בישראל. בנסיבות אלה קבע השופט שרוב הזיקות המהותיות מבססות את המסקנה שמדובר בפונדקאות שצריך לחול עליה הדין הגיאורגי.
לפי חוות דעת של מומחית לדין הגיאורגי שהוגשה קבע השופט כי לאם פונדקאית אין זכות הורית על היילוד והוא ילדם החוקי של ההורים המיועדים בלבד.
בנסיבות אלה לדבריו נשמט הבסיס לטענת היועץ המשפטי לממשלה שלפיה לפי הדין הישראלי הפונדקאית היא ההורה.
זאת ועוד, כתב השופט, אין לקבל את הקביעה כי בכל מקרה פונדקאית שיולדת בארץ תיחשב כהורה. כשמדובר בהליך פונדקאות מסודר, בו הצהירה הפונדקאית שאין לה ולא יהיו לה זכויות הוריות, לא ניתן לומר שהדין הישראלי רואה בה הורה.
הוא הוסיף בהקשר זה כי אין זה סביר שפונדקאית הנאלצת ללדת בארץ בנסיבות חירום רפואיות תמצא עצמה לכודה ברשת הדין הישראלי שכופה עליה להיות הורה.
בנסיבות אלה קבע השופט שאין מניעה שהמבקשת תעתור לצו הורות פסיקתי.
לא ניתן צו להוצאות.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
* עו"ד מאיה רוטנברג, חברת וועדת פונדקאות בלשכת עורכי הדין, עוסקת בדיני משפחה
** הכותבת לא ייצגה בתיק
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין